דורשת אחרת
צפיות וציפיות
שתיקה . הבטנו אחת בשנייה רגע לפני סיום ההפסקה.
אני צריכה עזרה . היא אמרה .
מבוהלת מהחיים כפי שלא הייתי מעולם היא לחשה . כבדה כל כך שהרזון מצליח להסתיר קילוגרמים נוספים של תסכול, פצועה מבפנים אך עורי החלק עושה עבודת פלאים.
כולי מסתתרת בדמות מפוארת עם הרבה לייקים מעט חברים. הרבה" ווטסאפ" מעט תקשורת.בטלויזיה החיים נראים יותר מענינים ואם כבר קורה בחיי דרמה מרגשת זאת רק אהבה וגם היא אסורה ..מאוחר יותר כמו כולן.. נכזבת.
איך אוכל להתמודד שהדופק נמוך ? הוא נמוך מיאוש ,נמוך מחוסר עניין . משעמום ששום דבר לא קורה . הכל נשאר אותו דבר. עם האופי שלי כבר השלמתי ,. אומרים שזאת אהבה עצמית אך אני נשארתי ריקה ללא שאיפות ללא מטרות ללא אמביציה לשנות ולהשתנות. אז נכון …הסביבה אוהבת אותי !בטח שתאהב אותי !אני זמינה לה כל כך שנשארתי מקום אחרון בתור לתשומת ליבי.
הכל מוכר וידוע . מה אמור לקרות שאוכל לצאת מתבנית המרמור?שאוכל להתפתח ולצאת מהקופסא ? די… להשאיר את העבר מאחור ולהפסיק לחפש את האקסים בדמויות אחרות.אני רוצה לעשות ספורט מעניין ,ללכת להרצאות מרתקות, לקשור קשרים עם אנשים מעצימים,להתנדב, להקים קבוצת תמיכה -לאנשים שרוצים להוריד את התחפושת ולהיות מי שהם -מאושרים. חסרי מעצורים . הולכים להגשים את חלומם מלאי חזון ואמונה. בא לי לחיות חיים מלאי משמעות . יותר טובים מכל תוכנית שאמצע . שהדופק יעלה שהרגיש את דפיקות ליבי ואוכל לקום מהמיטה בהתלהבות יתרה !שאדע…שזהו לא סתם יום . זה יום שאני חיה ,זה יום שאני עושה ,יום שאני לא מוותרת על לחייך ולעשות רק את מה שטוב לי . הפחדים ימתינו . החששות ייחלשו . עכשיו זאת אני בדמות הראשית בסרט חיי . לוקחת אחריות על התסריט ,לוקחת פופקורן וקולה ,נושמת כמה נשימות וזוכרת, זוכרת תמיד שזה רק סרט ועלי כמו כל סרט רק להנות ממנו .
בחיים אנו נתקלים ברגעים בהם הדמות שצופה בנו זה אנחנו רק בגרסה הביקורתית והשיפוטיות.
וגם כאן עליינו לזכור שניתנה לנו הזכות להנות מהתסריט גם אם הוא לא תמיד ב ד י ו ק מה שציפינו .
המשך יום מקסים.
