הכרות קצרה- הסיפור שלי ושל החרדות.
תמיד פחדתי להתבגר, זה תמיד היה נראה לי הרבה מאד אחריות. אחריות זה מפחיד לפעמים. הפחד הזה ליווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי והוא נמצא שם כל הזמן… פחדתי מכל כך הרבה דברים בתור ילדה קטנה, זה נשמע מאד טבעי ואני בטוחה שלהרבה ילדים יש הרבה פחדים שונים.
חרדה באה בכל מיני צורות, הפעם הראשונה שהתחלתי להיות מטופלת בטיפול פסיכוטרפי היה כשהייתי בת 11, היו לי חרדות מבחנים. כמו שאתם יודעים חרדה גורמת לנו להרגיש כל כך חסרי אונים, לפעמים אנחנו נמצאים בחרדה שאנחנו יודעים שאין מה לעשות איתה ורק צריך לתת לה לעבור. הצורך לשלוט בכל תחום בחיים לעומת ההבנה שאנחנו לא באמת יכולים לעשות את זה היא נוראית. הטיפול עזר מאד, אך חרדה כמו חרדה עתידה לשנות צורה ומרקם בכל שלב בחיים. בגיל 16 התחלתי ללכת לטיפול פסיכיאטרי. התהליך של התאמת הכדורים היה ארוך ומייגע אבל בסוף הוא צלח ושוב יכולתי לתפקד בתור אדם "רגיל". עשיתי שירות צבאי מלא (בקושי רב ומלווה בהמון משברים), אני מתפקדת, יש לי זוגיות בריאה סה"כ וחברות טובות באמת לחיים.
בספטמבר האחרון החלפתי לכדורים מציפרלקס לוולבוטרין, משום שציפרלקס ביטל לי לגמרי את החשק המיני, וברצוני האישי ובתמיכתו של בן זוגי החלפתי לוולבוטרין שאין לו את תופעות הלוואי הללו. ההחלפה הייתה מאד קשה והרבה מן הקשיים האלה אני חווה גם היום כמו חוסר תאבון, עצבנות, התקפי חרדה, שינויים דרסטים במצב הרוח ומרה שחורה. למרות זאת התחלתי את הלימודים האקדמיים. כל הלימודים האקדמיים אינם פשוטים, יש המון חומר ללמידה, הזמן הפנוי מצטמצם משמעותית ולמרות שטכנית אנחנו בחרנו בלימודים, חלקנו מרגישים שנכפה עלינו דבר מה.
אני מאד נהנית מן הלימודים, הם מאד מגוונים, הבנות שלומדות איתי נחמדות מאד ואני יודעת שכאשר אסיים את הלימודים שלי אני אעבוד במקצוע מדהים. אבל לאנשים שמרגישים כמוני וגם לאלו שלא זה לא קל להתחיל התחלות חדשות. תמיד היו לי בעיות עם התחלות חדשות. מאז החלפת הכדורים אני מרגישה מאד לא אופטימית בקשר לחיים שלי, אני מוצאת את עצמי מפחדת שבחיים לא ארגיש יותר טוב עם החיים ועם עצמי, לפעמים אני לא מבינה את עצמי, באמת יש לי מזל בחיים, לא לכל אחד יש סביבה כל כך תומכת, אחראית, יציבה ומעודדת, אז איך זה קורה שאני מרגישה בצורה שאני מרגישה? אני מרגישה המון חרדה ולחץ סביבי ולמרות זאת משתדלת להיות כמה שיותר אופטימית.
אמשיך לעדכן בתקווה שאוליי זה יעזור למישהו מתישהו.
לפעמים המשפט הכי מנחם זה "אתה לא לבד, אני כבר עברתי את זה והכל הולך להיות בסדר"
עד הפעם הבאה,
יהלי
-
1 תגובה
