סוף שנה

תכף נגמרת לה השנה האזרחית וחשבתי לכתוב איזה סיכום שנה, מה היה ומה אני רוצה שיהיה.

אז התיישבתי וניסיתי לעשות רשימה של מה היה ו… אוי אני לא ממש זוכרת. למרות שהכי קל לומר ״ טוב יש לי טרשת לכן אני לא זוכרת״ זה יהיה ממש לא הוגן כי הטרשת לא אשמה שקשה לי להיזכר מה היה, בתחום הזיכרון אף פעם לא הייתי טובה.

מבחינתי זה לא כזה נורא לא לזכור מה היה כי זה אומר שביחד עם חוויות טובות שהיו ונשכחו גם הדברים הפחות נחמדים נשכחים מה שבהחלט מביא אותי להיות מי שאני – אדם אופטימי שרואה את חצי הכוס המלאה.

אז מנסיון הסיכום נותר לי רק המבט קדימה, מה אני רוצה שיהיה, החלומות הקטנים והגדולים לשנה הבאה אלו שאני רושמת באיזו פינה ובקצב שלי פועלת להשיגם.

אז הינה הרשימה:

אני רוצה לחזור ללמוד משהו, עדיין לא ממש יודעת מה, חשוב לי שהלימודים יעניינו אותי ושלא אזדקק לנסיעה ארוכה כדי ללמוד אותם.

אני רוצה להחליף את האוטו.

אני רוצה לנסוע לחו״ל למקום שעדיין לא הייתי בו, אולי לעשות טיול שורשים אם אימי ואחותי.

והכי אני רוצה שהיום יום שלי ישאר ״משעמם״ , שיגרתי, כזה שלא מייצר דרמות והפתעות, כזה שעובר על מיי מנוחות – מתחיל בקפה טוב בבוקר ומסתיים בלילה של שינה טובה.

שתהיה לנו שנה אזרחית טובה