משחררת את השליטה

השבוע היה אחד השבועות המאתגרים בחיי. ולמה? תיכף אני אספר לכם.

כמו שאתם כבר יודעים יש לי בעל ושני ילדים די צעירים (בן 4 ובת 2) – בתמונה שמתי לכם את שי ורעות שתכירו. 

ושכולם יהיו בריאים! 

אבל הנה מגיע שבוע שבו בעלי לא כל כך בריא ואפילו סובל מאוד מדלקת חריפה בשן ושוכב…

ואני מוצאת את עצמי מג'נגלת בין הטיפול בילדים, לבין הבית שדורש תחזוקה מתמדת, לעסק שלי שהוא כמו עוד בייבי, לטיפול בשי בעלי והשמירה על עצמי בכל הסיפור הזה, שהיא מאוד הכרחית (ספורט, מזון טוב, נשימה, שיחה עם חברות).

מלא תוכניות משתנות, ובתור בן אדם מסודר שכמוני, זה מאוד מאוד קשה לי. אני רוצה שדברים יקרו בדרך שתכננתי אבל כשיש מצב כזה שבו הכל עלי – מלא לחץ מורגש אצלי בגוף ובנפש ואני מתחילה להיות עצבנית מהרגיל ולא סבלנית בלשון המעטה.

כשהמצב הגיע לשיא פה הבנתי: יול, יש לך עכשיו ימים עמוסים, שחררי קצת, תרפי כמה מהדברים שתכננת, זה בסדר. ואת גם לא חייבת להיות מושלמת בהכל. זה בסדר שהבית לא ממש מסודר ונרות חנוכה מפוזרים כי לקחת לך רגע לנוח והילדים בדיוק עשו פה כאוס 🙂 וזה בסדר שבעלך כרגע לא מתפקד, מותר גם לו להיות חולה מדי פעם ולנוח. וזה בסדר שלא הספקת לחזור לכל מי שפנה אלייך הם יבינו שעוד יום יומיים תחזרי והכל ישוב לקדמותו.

ממש שיחה כזאת תפסתי עם עצמי ובעזרת חברה יקרה נוספת שאמרה לי את זה גם, פתאום הצלחתי להרפות קצת.

בעלי הציע שנביא את הילדים לסופש להורים שלי שנוכל לנוח קצת ולהיטען בכוחות. וזה בדיוק מה שעשיתי. ביקשתי עזרה ועכשיו נחה, מטפלת בבעלי וצוברת כוחות להמשך.

אני יודעת כמה המקום הזה של לחץ לא תורם לי וכמה הרצון לשליטה עוד יותר מיותר כי תכלס – אפשר לתכנן קדימה הרבה דברים

אבל יש תמיד עוד גורמים בחיים שלנו שמשתלבים, וצריך לקחת אותם גם בחשבון.

ולפעמים עצם זה שתוכניות משתנות או לא הכל קורה לפי איך שאני תכננתי, זה אפילו לטובה.

יש שיר שאני מאוד אוהבת לשמוע כשאני צריכה לשחרר קצת שליטה. 

אני שמה לכם אותו פה, שנשמע ביחד, ננשום לרווחה ונזכור – החיים בעדנו. כך או אחרת.

רק נותר לפנות להם מקום 3>

(תעתיקו את הקישור לדפדפן ואז הקליפ יופיע)

באהבה

יוליה

Julia Borochovich (בפייס)