אני מי שאני מגדירה את עצמי.
וזה לא משנה מה אחרים אומרים.
הבלוג שלי נע בין צחוק לחוויות אישיות. הוא נועד להזכיר לי שאני נצר לשושלת מפוארת של הספרטנים. שאני לא מכירה את המילה תבוסה ללא מלחמה. הוא נועד להזכיר לי שאני, כספורטאית, כאם לחמישה מופלאים, מאמינה בחינוך דרך דוגמה אישית ולא דרך מילים.
חוצמיזה, איך אמר מארק טווין?
"אני לא פוחד מהמוות – הייתי מת במשך מיליארדים על מיליארדים של שנים לפני שנולדתי, ולא סבלתי בשל כך שמץ אי נוחות."
