על בילבול הקבילבול.
המלצת הרופאים: אל תתעצבני.
קמתי בבוקר לעוד יום שרבי. יש לי מלאאאאא סידורים לעשות, ואני כזה "סבבה יש זמן. ברגוע…" בבוקר הפרצוף שלי נראה כמו פיתה מלאת סטרואידים ממילא. כמה דקות אח"כ, אני קולטת שאין לי מושג היכן המפתחות של הרכב שלי….
" דונט לחץ" – אני מנסה לשכנע את עצמי. על הדרך נכנסת שיחה חשובה, בעקבותיה אני ממש ממש חייבת לצאת מהבית! "נשמי עמוק דרך האף, הוציאי לאט דרך הפה, נשמי עמו… " יאללה על מי אני עובדת?
המפתחות עדיין לא נמצאו, אל תתעצבני, הם אמרו לי, ברגוע.
תפסיקו להיות מעצבנים, יאאאא מעצבנים!
מפה לשם, נפרדתי לשלום מ₪317, עבור עבודת פורץ מורשה. סה"כ יום נורמלי.
