אירוע חצי שנת לימודים של צעירת השבט –

יום שישי הגיע ואיתו ההפנינג של התיכון החברתי. כמה מילים על התיכון המיוחד הזה, פרי מוחם הקודח של חברי תנועת דרור ישראל: 

זהו התיכון היחיד מסוגו בארץ. במקום כיתות, יש שכבות: שכבת חרמון וכינרת  למשל, מקבילות לכיתה י"א במונחים של תיכון רגיל. על כל שכבה, המונה כ-20 חניכים, יש שלושה מחנכים כל אחד לומד לפי הקצב שלו, מי שרוצה בגרות מלאה – אפשרי ומי שלא – אין שום בעיה עם זה. אין מקצועות לימוד. אם לומדים על יפן, לדוגמה, שזה שייך לגאוגרפיה, השיעור יתנהל בשפה האנגלית. אין שיעורי בית, אין מבחנים ועל החומר הנלמד דנים בכיתה, לא משננים כמו תוכי. מכיוון שאין מבחנים, כל שכבה מאוד מגובשת מבחינה חברתית – אין תחרותיות. והדובדבן שבקצפת? כל הטוב הזה שייך למשרד החינוך. 

כאמור  יום שישי  יום קצר, הטמפרטורות נוסקות לשמיים, ואני בקושי עומדת יציב. מחפשת פינה מוצלת, ומתיישבת .. מתיישבת – מתנחלת! מכאן אני לא זזה יתהפך העולם. 

מפה לשם, זזתי גם זזתי, נכנסנו לחדר הממוזג של מגמת התאטרון, שם צעירת השבט לומדת. נכון שלא יכולתי לבצע את הפעילויות, נכון שהגעתי מותשת הביתה, כמו קנדל וזגורי ביחד אחרי ה 4-0 שחטפו מאיתנו (הפועל חיפה, למי שעדיין לא הבין) בבית, לסיכום: היה שווה? היה באבוהה שווההההה!!!