אחרי החגים נתחיל לשנות…
כי "פוסט המשך של צרות של עשירים בסטרואידים" היה ארוך מדי.
קפטנ'ס לוג: עוד שלושה ימים ואני מסיימת עם הסיוט שקוראים לו סטרואידים. כמויות האוכל פחתו משמעותית. אני כבר עומדת על קערת דגנים אחת. בגודל נורמלי. ושני כריכי 3 קומות ליממה.
ומכיוון שערן ברקוביץ הרים לי להנחתה, בצורת תגובה בפוסט הקודם, אני שמחה לבשר כי שנ"צתי היום (וזה לא דבר של מה בכך, כאחת שיש לה אנרגיות של כור גרעיני ממוצע) ויורשי העצר אפילו לא הפריעו לי! מאין הגיע כל הטוב ביותר? אני עוד עלולה להתרגל לזה… טוב, בואי תסחפי באמת! את ושנ"צ זה, בד"כ, כמו קולה ומנטוס. מישהו מתפוצץ בסוף.
נראה שאני מוכנה לשנות הרגלים. שבוע אמייייזינג שיהיה!
