רגע של נחת.

תמו חגיגות יום ההולדת של אימי. השמחה שרתה על כולנו.

הרווחנו את יום המנוחה ביושר. מסתבר, שזה דבר מדבק. גם חיות המחמד של הבית, שרתה עליהן רוח השבת יום מנוחה, ובתמונה תוכלו לראות את Miku האם וטוקיו ביתה נחות להן בשלווה.

אני, ליטראלי, מרגישה את ההורמונים מציפים. מה עוד אפשר לבקש? כל הילדים בקרייה, אימי שרויה במצב רוח עולץ – רק שימשיך.

מוזר איך אנחנו לא מכירים את רגעי האושר, אבל מזהים בשנייה את רגעי העצב. זה אמור להיות הפוך. אני כבר למדתי לזהות את אותם רגעים, להסניף אותם עמוק אל ריאותיי, ולעצור את נשימתי ככל האפשר. 

חבקו את יקיריכם. הכילו את הדקות האלה, כל עוד הם מאפשרים לכם לחבק אותם. נישמו את ניחוחם והודו על כל הטוב המקיף אתכם 

שבת של שלום ואהבה.