חג פורים, חג פורים…

הבוקר התחיל בריצה מטורפת לאמא שלי  כי אתמול בערב המחנכת של צעירת השבט נזכרה לשלוח הודעה "נא שלחו תמונות של הילדים כשהיו קטנים בפורים". מה לעשות שכל התמונות האלה שמורות אצל אימי? חוזרת הביתה להקפיץ את השביעיסטית לביה"ס, מקבלת טלפון מהבכור:"את מתייצבת כאן לפני שאני מכניס את עצמי לאשפוז במזרע."

רקע: הבנים עוברים היום דירה. חמש מאות פעם שאלתי אותם אם הם זקוקים לעזרה באריזת הדברים."לעעעעע! קטן עלינו!". קטן, קטן עד שהגיע יום המעבר. וכך מצאתי את עצמי אורזת בקצב של טורבו את כל הבית. 

מעולפת סיימתי את העבודה. ואז הגיע הממתק:"צריך לקבל את הדברים בדירה החדשה."

"אל צתכלו עליי!" עמד לי על קצה הלשון. אבל בלעתי אותו. 

וככה ייזכר פורים 2019, יום של אריזות, בלגן אבל בסוף יהיה כיףףף! 

חג שמח!

מעדכנת שאני עדיין בדירה הישנה. נותרו מעט ארגזים. נראה מי יגמור קודם: הם את ההעמסה או אני….