החלה עונת ה"מה יגיע קודם –

היום הצליחו לערער את שלוותי. הטוויטר הפך מקום נוראי להיות בו. ימים כאלה של כאוס לא זכורים לזקני הפיד. אנשים חביבים הפכו מפלצות פוליטיקה. תוסיפו לזה את מעבר הדירה של הבנים שלי, ממיר של "יס" שהחליט על שביתה בול ביום שישי – אשפוז כפוי זה רק עניין של זמן. 

אז יצאתי משם. השארתי ציוץ הסברה אדיב לעוקביי, שתמציתו "סגור עד לאחר הבחירות." 

אני בוחרת לעצמי את המלחמות שלי. ומכיוון שעדיין לא ראיתי מישהו שאומר: "וואלה. אתה צודק. אני אבחר כמוך." הזירה הזו מיותרת עבורי. 

עכשיו נתפנה להרוג פרה פרה. טכנאי של יס יגיע ביום ראשון (בין 14 ל 16! אללי!) – אין לי שליטה על זה. המובילים שאמורים היו להתקין ארון ומיטה הודיעו שהם מתעכבים מעט…. הם עדיין לא כאן, אבל הם יגיעו היום, כי לא ויתרתי. זה עדיין בשליטה. 

לאט לאט, אני מרגישה את שפיותי מתגנבת אליי בחזרה. 

שיהיה סופ"ש רגוע ונעים ושבת של שקט ושלום.