.

עיצוב רע זה חלל שלא נעים להיות בו

כמו זה

לא טוב לחזור עכשיו לעבר

במיוחד לא עכשיו

זה לא הזמן

אבל איך בכל זאת להשקיט את זה?

ולהתקדם?

מממ

רחמים עצמיים, כן. אכן מוצדקים. בהחלט.

ילדות קשה. גם הווה לא פשוט. 

מה זה הווה בכלל? אין דבר כזה. כמו שלמדנו לאחרונה.

יש רק עבר ועתיד ועוד איזו תחושה שמרגישה כמו הווה. אבל אין הווה. רגעים שבורחים לנצח. הוויה.

נכון היה רע מאוד. אפשר לנסח את מה שהיה באופן רציני ביותר, מבלי שזו תהיה הגזמה. 

נכון אנשים חוו חוויות גרועות יותר

אבל הרחמים אליי מוצדקים

מוצדקים

אני אספר את כל הדברים האלה

ואז יהיה רגע של אמפתיות

של ר ח מ י ם

של חיבור אפילו

של הקלה

זה נחמד

אבל אז יהיה חשש

ומבוכה

שני הפחדים הכי גדולים שלי

בדרך כלל

חשש ומבוכה

בכל אופן

מה שקרה זה שהתחרטתי. לא הייתי צריכה לספר

כמובן שאסור היה לי לסמוך עליה

לא סמכתי עליה

היא הוציאה את המידע ממני

השילוב שלנו בשיחה הוליד תוצאה לא רצויה מהצד שלי

גם בגללי וגם בגללה

הדבר ההגון הוא להאשים את עצמי בלבד

כל אדם הגון ישתדל לחשוב איפה הוא טועה על מנת להשתפר ולא להתעקב על ביקורת מיותרת

לפעמים היא נחוצה

אבל הכל עניין של ניסוח

בכל מקרה

באתי לפה כדי להרגיע דחף 

וזה לא קורה

דחף למה?

לספר

באופן לא ציני

להתפרק

לבכות

להימרח על הרצפה

כמה שעות

כמעט יום

לצאת מזה לאט לאט

ואז להמשיך עם כוחות מחודשים

הבעיה היא שהוא פה

ואחרי שאקום הוא ימשיך להיות פה

ואז אני אפחד יותר

ואז אני אשנא יותר

וזה לא טוב

כי יש לי תוכנית

והתוכנית לא כוללת דברים רעים

חייבת לסלוח 

להיות טובה

בתקווה שאחרי זה

לא אהיה חייבת 

יותר אף פעם

אולי על ערש הדווי אבל אלו תהיינה נסיבות משמחות שיאזנו 

אסור לי לכתוב את זה.

זה לא עובד.

תדחיקי 

זה עובד

ביי

כישרון חדש בלי ציניות אולי קצת

אל תכתבו פה כלום בבקשה ואל תגיבו בשום דרך, חיפשתי לכבות את האופציה לתגובות אבל אין. 

יש לי אנרגיות רק לתקשורת חד צדדית מהצד שלי