בלי תגובות בבקשה

כמו כמעט בכל יום אני מותשת מתקשורת

אני אספר לכם סיפור אמיתי

כשהתחלתי לעבוד, אני ואמא עובדות באותו המקום, אז היא אמרה לי שבמקום הזה כולם נחמדים וכולם אומרים שלום אחד לשני

הייתי בהתרגשות של ההתחלה ובאמת התרשמתי שאנשים נחמדים

לא אמרתי שלום לאנשים בתוך המבנה כי היו יותר מידי מהם בבת אחת אבל כן אמרתי שלום לשומר אפילו שלא הכרתי אותו 

בהתחלה זה היה נחמד

אחרי שבוע בערך זה התחיל להיות מוזר ומאולץ

אחרי שכבר אמרתי שלום זה מוזר פתאום להתעלם ממנו

הרגשתי שמתפתחת בינינו מערכת יחסים מאוד מוזרה ומביכה

זה הגיע למצב שבו אני דואגת מהמפגש הזה עוד מהבית לפני שאני יוצאת לעבודה, בלילה לפני שאני הולכת לישון, במהלך יום העבודה כשצריך ללכת לקנות סנדויץ׳ מחוץ למבנה.

זה היה סיוט וחרדות, ממש סבל שהעיר את הזהות הסובלת הכללית שלי

תמיד כשאני סובלת גם מדברים קטנים זה כאילו מזכיר לי כמה העולם חרא וכמה תמיד יהיה לי קשה ושאני לא בנויה לזה

כבר כעסתי גם עליו וגם על אמא

יום אחד הוא לא החזיר לי שלום ואז החלטתי שאני שמה סוף לטירוף הזה ומתחילה להתעלם ממנו

זה גם היה לא נעים אבל הרגשתי שאני עושה לו טובה ודווקא כנראה לא מעליבה אותו כי בטח הוא כמוני וגם שונא שאומרים לו שלום

אחר כך התחלתי לחשוב שאולי אני כן מעליבה אותו וכמה אני רעה

יום אחד הוא אמר לי שלום מיוזמתו וזה מאוד הביך אותי

אחר כך פתאום ראיתי אותו הולך ברחבי המתחם ולא רק פנים בתוך בוטקה וזה הוריד קצת את החרדה משום מה

מאז אני אומרת בוקר טוב ואז כשיוצאת אני לא מתייחסת

ואני פחות חרדה מזה

אבל הבעיה היא שזו לא מערכת היחסים הנוראית-בלי-סיבה היחידה שיש לי במקום העבודה

ואני בטוחה שיהיו עוד כי אני פשוט לא למדתי להתמודד 

בתור ילדה הייתי הרבה פחות מודעת לעצמי והיה לגיטימי לעשות פדיחות

היום זה הרבה יותר מסובך

כמו שאמרתי

אני מותשת

ולצערי השיתוף הזה לא עזר

אולי אני צריכה לנשום נשימות עמוקות

ולהתרכז במה שמרגיע או טוב אצלי

לצמצם את החרדה לתחום הזמן אליו היא רלוונטית

לא עשר שעות לפני

אסור לי לכתוב את זה אבל אני חושבת שמעבר לחלומות על קריירה מוצלחת באיור וחיים רגועים ושמחים, השאיפה הראלית האמיתית שלי היא כרטיס אל חזור לשוויץ

אולי זה ישתנה אבל זה המצב כבר הרבה שנים

אני מוותרת לעצמי כל יום

אבל באמת שזה מרגיש כמו המקסימום

זוועה עדיף לא לקרוא טקסטים כאלה

אל תתנו לייאוש שלי לייאש אתכם

והכי חשוב אל תגיבו

אני לא שקטה ולא רגועה אבל חייבת לישון כבר

זה לא טוב

https://psychcentral.com/anxiety/how-to-reduce-anxiety-quickly#how-to-calm-down-now

הייתי צריכה לעשות את זה מזמן

ולא לצפות בתחקיר הזה על אלימות במשפחה של כאן 11

אני לא מקללת את עצמי

יש לי חרדה חברתית וככה היא מתבטאת

נשימות

5 דברים סביבי

4 דברים:

my bed, my pillow, my babe (=my mac), כבל, my hair

3- cars driving, tv from downstairs, my breaths

wasnt funny but legion

these mean nothing, nothing to really worryabout, doesnt mean you're overreacting, sometimes it's real. but not this, not now. 

you should leave, this is not good for you

i know

breath

look around

זה ביטוי של חרדה חברתית

אוקי זה שיפר את המצב אני לא אגיד שלא

אסיים כאן לפני שזה מידרדר 

בהצלחה ולילה של שינה טובה

בדיחה לסיום

(של אמן מפורסם, שכחתי את שמו)