שרה סילברמן

בעקבות הקורס יש לי מחשבות על יצירה כפעולה, איך לעשות את זה , מה לעשות בדיוק
אני לא רוצה לכתוב עכשיו על התוכן של המחשבות האלה כי הן קצרות ולא מגובשות, שימשיכו להתבשל בראש שלי
כשאני עוזבת אני לא יודעת מה אני אעשה בכנות אבל דבר אחד בטוח אני אנטוש את הגישה התבוסתנית ואת השנאה העצמית ואת זה שאני לא נותנת לי רשות לטעות ואת זה שאני לא מצפה לדברים טובים. אני אצפה לדברים טובים, אני אחיה מנקודת הנחה שאין סיבה שלא אצליח במשהו שאנסה וכשיגיע כישלון אני אנחם את עצמי.
אני לא פוחדת לכתוב את הדברים האלה כי אני סומכת על זה שהמוח שלי יקיים אותם או לפחות ינסה

יש לי הרבה מחשבות על דברים , מלא הרהורים שאני רוצה לבטא ולשתף ולשמוע מה יש לאנשים לומר עליהם, האם הם יסכימו איתי ויתנו לי אישור שהמחשבות שלי לגיטימיות? האם הם יציעו רעיון סותר שיהיה מעניין ומשכנע ויפקח את עיני?

ראיתי 2 דירות
ראיתי 2 דירות
אתמול הייתי אמורה לראות עוד אחת אבל אני חולה אז כמה ימים בבית, כנראה מפסידה רקפת שבועיים ברצף.

ראיתי 2 דירות
זוכרים שראיתי אפס דירות? זוכרים שנכנסתי ליד 2 והייתי בחרדה אז אכלתי 3 סוכריות רסקיו שעשו לי כאבים דוקרים בראש ולא עזרו?
שבחודש של החגים פחדתי מהיום הראשון אחרי סוכות שאני אמשיך להרוס לעצמי את החיים?
עברו שבועיים וחצי ובהם ראיתי 2 דירות. אבל לא עשיתי רק את זה, גם התקשרתי בעצמי ועניתי לטלפונים והבאתי את עצמי פיזית למקומות וזה היה מפחיד אבל לא משתק. הפעם הראשונה הייתה מאוד מפחידה אבל לא כמו מזמן.

ואני רוצה לזקוף את זה לעצמי אבל 100% שלא הייתי יכולה לעשות את זה בלי החברים מרקפת. 100% שלא הייתי מצליחה בלי להתכתב על זה עם כ׳ בזמן אמת. בסדר אני מורידה ל80% כי אי אפשר לדעת. אבל זה בסדר כי אנשים לא אמורים להצליח לעשות דברים קשים לבד כי אנחנו חיה חברתית. ניראלי שכתבתי את זה כאן כבר. כי אני לא רוצה להרגיש שאני לא שווה כלום אם לא הצלחתי לעשות את זה לבד. ואני חושבת שאני מאמינה את זה. וגם רקפת זה משהו שהצטרפתי אליו בעצמי. ואפילו התעקשתי כי הם היו חשדניים ומעצבנים בכל האינטראקציה הראשונית וסוג של דחו אותי. איזה מזל שזה קיים.

אני לא יודעת אם אני אי פעם אצליח להיות אמנית שמייצרת ״תוכן״ חשוב וכיפי ומתוחכם ומתוק כמו שאני אוהבת וזה שובר לי את הלב. כי אם ויתרתי על ילדים ואני אעשה 2 עבודות בינוניות כל החיים אז זה ממש עצוב. רק הרעיון שתהיה לי זוגיות מנחמת אותי. אני יודעת שתהיה לי זוגיות מקסימה אין לי ספק בזה. אני מתאהבת בקלות יתרה, יהיה לי קשה למנוע מעצמי להכנס לקשר שלא מתאים לי אם הוא כן ירצה. למזלי קשה לי להשאר עם שקר ומה שקרה עם א׳ לא יקרה שוב, לפחות אני ממש אשתדל שלא יקרה שוב. אני מאמינה שמתוך המעבר יהיו לי גם עוד חברים. כבר יש לי הרבה יותר ממה שהיו. כ׳ חברה טובה למרות שהיא לא משתפת כמעט בכלל. אני מניחה שכרגע זה דווקא מקל עליי אבל אני שמחה שלאט לאט אני מצליחה לצאת מעצמי ולהתעקש ולשאול אותה על עצמה. אבל כן זה קצת קשה שזאת עבודה. ת׳ חבר טוב וממש כיף לדבר איתו כי אנחנו דומים בתחומי עניין ובגישה אבל הוא קצת קצת מפלרטט. שלחתי לו תמונה של החווה שלי במשחק כי דיברנו על המשחק הזה ואז הוא אמר שהוא היה שמח לגור בחווה שלי חחח. אני שולחת סימני אנטי פלרטוט בתגובה. לא יודעת כמה זמן זה עוד יחזיק מעמד ככה. מקווה שלא נצטרך לפתוח את זה.

אני לא רוצה זוגיות עכשיו אני רוצה חברים. אני לא רוצה להשקיע בבן זוג. בלטפח את הגוף שלי בשבילו באופן קבוע וכואב. בלדאוג איך זה משתלב עם המשפחה שלי. בלהיות בשבילו. להכין לו מרק כשהוא חולה, להתעצבן מהרגלי הניקיון שלו, להרגיש אשמה לגבי הרגלי הניקיון שלי, אני ארצה את זה מאוד אבל אני חייבת חברים משלי. חברות. אני לא חייבת להבין את הכיוון שלי כדי להכניס זוגיות כי אנחנו יכולים לחפש את הכיוונים שלנו ביחד ומקסימום להפרד אם הכיוונים יהיו שונים מאוד אבל אני ממש חייבת איזשהי יציבות משל עצמי, שתהיה לי נחיתה רכה אם ניפרד, שהוא לא יהיה כל עולמי.

החוויית ילדות שלי הייתה כל כך לא מחזקת. אם הייתן יודעות מה קורה בטלויזיה הרוסית הייתן בהלם. פוטין אמר באיזשהו נאום של ראש השנה הלועזי ש״נשים הן ה״אוקרשנייה״ שלנו״ אוקרשניה זאת מילה שהמשמעות שלה היא תכשיט או קישוט. קישוט יקר ערך כזה. וזה כמובן לא הדבר הכי בוטה ודוחה והזוי , אני אביא דוגמאות יותר בוטות תיכף אבל זה כל כך עיצבן אותי. המילה ׳שלנו׳ יותר עיצבנה אותי מהמילה קישוט. כי מי זה שלנו? של רוסיה. הנאום הוא לאזרחי רוסיה. אבל מי זה רוסיה לפי המשפט הזה? הגברים של רוסיה.
הבעתי זעזוע באזני אמא שלי והיא אמרה שאני לא מבינה את המשמעות של המילה, שזה לא קישוט כמו ועדת קישוט, זה ׳אוקרשנייה׳ זה דבר יפהפה ויקר. אמא שלי לא הבינה בכלל, כמובן שהיא לא רוצה להבין. כל הגברים והנשים בחיים שלה אמרו לה שאישה צריכה להיות יפה. צריכה להיות ככה וכיכי. לי יש בחיים גברים כמו בו ברנהם או האקס שלי. ונשים כמו מלא פמיניסטיות.
אלה רעיונות לא חדשים , זה לא אוונגרד ולא מעניין, ברור שמקומה של אישה הוא איפה שהיא רוצה להיות כל עוד היא לא מבצעת פשעי זכויות אדם אחרים אבל בשבילי זה הווה.
הבטחתי דוגמאות יותר חריפות שנרגיש ממש טוב עם עצמנו:

שנת 2017 בערך, תוכנית שידוכים בשם ״בוא/י נתחתן״ בערוץ הראשון (שזה כמו קשת/רשת אצלנו)
רווקה התבקשה להרשים את הרווק שעל ליבו היא מתחרה על ידי מחווה יצירתית כלשהי. לפעמים זה שיר (בעיקר זמרים מתחילים שהתברגו לראליטי), לפעמים זאת מתנה סימבולית. הפעם היא הציעה לעזור לו להוריד את החולצה שלו בנימוס, הניחה אותה על משטח גיהוץ וגיהצה אותה. זה לא נראה מוזר לאף אחד באולפן והיו מחיאות כפיים. לפעמים היה רווק שבוחר מתוך 3 מועמדות ולפעמים להיפך אבל מגייז כמובן תשכחו לא נתקלתי בגייז בטלויזיה הרוסית מלבד בדיחות על זה שהם נמצאים רק במוסקבה וגם זה הגיע יחסית מאוחר והיה די מעודד אם לומר את האמת.

שמעתי את המילים ׳אישה צריכה להיות ____״ אני לא יודעת כמה פעמים בחיים שלי. הרבה מהם בטלויזיה הרוסית. תמיד משהו שקשור למראה החיצוני שלה או עידוד לאיפוק והסתגרות. שאר פעמים שמעתי את המשפט הזה על ידי סבא שלי, דודים שלי, אבא שלי, אמא שלי, דודות בקיצור בהצלחה לי להשיל מעצמי את כל האמונות האלה שלצערי צרובות בי עמוק.

אני מרגישה קצת אשמה שאני מתלוננת על זה ומתקרבנת אבל די אני לא מתקרבנת אני מתארת את המציאות ואני לא אשמה בה. אולי קצת מתקרבנת אבל בשביל זה יש בלוג אני מניחה.

מה עוד פעם סרטון של בו ברנהם?
לא נמאס לי?
כבר חודש וחצי מאז שהתחלתי להתאבסס עליו
חיפשתי קומיקאיות היום כדי להפסיק להרגיש נחותה מול בו ברנהם , שתהיה לי איך אומרים רול מודל בעברית? שאני ארגיש שאישה כן מסוגלת להגיע למשהו בחיים, שהיא לא סתומה נעל בית אפילו שבהיסטוריה כל הגברים הצליחו בדברים ומדברים על מערכות ועניינים ברומו של עולם כמו האקס שלי ואני רק רוצה בויפרנד ולהיות יפה.
אז אני לא אשים סרטון של בו למרות שהוא מתוק והוא פמיניסט ומגיע לו כפיים אבל מערכת היחסים שלנו קצת טיפלה הרסנית
אני אשים את שרה סילברמן
גם היא מתוקה ופמיניסטית ואהבתי אותה

עריכה

נושאים:

הערצה, עבודה שתתאר את ההערצה והתחושה האמביוולנטית שיש לי אליו כרגע . בצורה מצחיקה. 

מה התחושה?

משהו ילדותי , מודע לעצמו. 

דימוי : גרופייות , פאאנפיקים של הארי פוטר

נרטיב

גרופית בחדר שלה מול יוטיוב

בחדר שלה כאילו סרטי תיכון ורודים של הוליווד

היא שומעת שירים של זמר על המיטה 
היא 
מה המסר?
תבין מה אני מרגישה

מסר לא טוב.

מסר חדש

משהו שיותר מנותק ממני ויותר מנותק ממנו

נושא

אמנות, יצירה? 

הוא לא יזדהה איתי כי הוא יוצר

מה דומה בינינו בעיני?

שהוא עם רגשות אשמה ואמפתי מאוד

אז אמפתיה 

או 

רגשות אשמה

רגשות אשמה

אממ מה יש לי להגיד על זה

רגשות אשמה זה תירוץ או הגנה

ממש מצחיק

בסדר אז לא מצחיק

רגע של רגשות אשמה בחיים

באיזה רגעים אני מרגישה אשמה שלא בצדק?

נכון כי הנושא הוא רגשות אשמה לא מוצדקים

אממ

…

——–
בא לי פשוט לצייר לו נוף יפה שיהיה לו נעים
——

אני לא יודעת מתי החלטתי שאני רוצה להיות אישיות יוצאת דופן וגאונה וגדולה , זה ממש עצוב שהחלטתי את זה. אני רוצה להיות משהו אבל לא לעשות משהו. זה קשה לי להודות בדבר הזה כי זה מביך אותי שלא לומר מביש אותי ועצוב לי ומתסכל אותי

המנחה בקורס שאלה אותי מה אני רוצה לעשות כשאני קמה בבוקר בהקשר של עיצוב ואין לי תשובה. אין משהו שאני רוצה לעשות. אני רוצה להיות עם חברים, לעבור דירה, להתכרבל עם ש׳ בספה ולראות משהו קליל. אולי לבשל משהו טעים. לבשל זה הדבר הכי קרוב שיש לפעילות אקטיבית שאני רוצה לעשות. 

האם זה ישתנה אחרי שאעבור דירה?

איך להפסיק לרצות להיות מדהימה? האם זה לגיטימי או לא?

איך לרצות לעשות דברים?

איך להפסיק להיות אובססיבית לחתיכים תורנים בחיים ובמסך?

איך להיות פחות מבישה?