בוקר טוב
יש כל כך הרבה דברים לעשות שאין טעם אפילו לעשות רשימה
אני רוצה להפסיק לשנוא את עצמי
כל יום לבוא לעבודה בידיעה שאני אצטרך להתמודד עם הבושה מול ש הורס לי את כל היום, גורם לי להיות בבושה מול כל שאר האנשים. במשרה מלאה זה מרגיש שאני כל היום בעבודה. 8 וחצי שעות זה המון שעות. יש אנשים שעובדים יותר וזה יותר גרוע ולא מנחם אותי רק מבאס יותר.
אני צריכה תרגילים לתיגבור ערך עצמי כדי להרגיש פחות נורא עם ש
נמאס לי להרגיש ככה מולו.
היום הטון שבו הוא אמר לי ביי היה בראש שלי ״היא אובססיבית אליי וזה מביך להיות בסיטואציה הזאת איתה עכשיו בגללה , היא נואשת ומכוערת ואני לא מעוניין ולא אהיה מעוניין במישהי כזאת חלשה וחסרת ביטחון לעולם״
טוב אז מה איך משפרים ערך עצמי
למה כשאני אומרת לעצמי כל הכבוד אני לא באמת מצליחה להתכוון לזה?
טוב אולי קצת מאוד מצליחה
על מה יש לי לאהוב את עצמי?
-הדבר עם האלטרואיזם בתיכון
-לאלאלאלאלאלאלא.
צריך לעשות בכוח
אה נזכרתי
10 דברים טובים שעשיתי היום
-אממ. התקלחתי תיעדפתי לזה זמן
-עבדתי טוב בעבודה הייתי יעילה ועשיתי הפסקות לערנות וזה עבד היייתי נחמדה לכולם ושירותית חוץ מקצת בטלפון אבל לא מרחתי עבדתי הרבה
-חייכתי לאנשים אפילו שלא רציתי, זה בטח טוב. ניסיתי להיות חברותית לכולם. לא הצלחתי לרוב בכל מה שפרונטלי אבל ניסיתי מאוד ואני מאמינה שראו את הניסיון שלי לפחות חלקית , לפחות מי שמכיר את הסאגה.
-קטפתי פירות מהסטורי שהם היו הודעות משני חברים. זה היה נעים ומחמם את הלב. לא המשכתי את השיחה מעבר לזה לא הרגשתי שאפשר אבל בטח היה אפשר.. בטח שהיה אפשר.. אבל זה היה נעים בכל מקרה וזה צעד בכיוון..
-אמממ. נשארו רק דברים קטנים אז צחצחתי שיניים
-קמתי לעבודה למרות שהתעורר חשק להבריז
-עושה הפסקה היום, הורדתי את הלוטוס הלבן כדי תיכף לצפות ולנוח טוב
-ברחתי מאבא לחדר כדי שיהיה לי שקט כי אני רוצה לנוח אפילו שזה כאילו לא להיות אמיצה אז לא אכפת לי אני רוצה שקט
-הייתי תיקשורתית יחסית בסביח
-אכלתי סביח וזה היה מושלם
זה לא היה היום אבל -עשיתי הרבה מאוד פעולות שהיו לי קשות מאוד מאוד עד קשות מנשוא שעשיתי בניתוק מרוב שהן היו לי קשות כי הייתי לבד בהכל כדי שאף אחד לא יערער אותי ולא ישכנע אותי לוותר בגלל הפחדים שלו ועברתי עוד ועוד ועוד ועוד ועוד וזה היה סבל עצום ומתמשך ועברתי את הכל ואני עדיין עם השאריות של זה והגעתי עד הרגע שבו אני כבר עם מפתח לדירה והיא לרשותי. זה קרה. החלטתי במהלך החגים, התחלתי את הצעדים ממש כשהם נגמרו לקראת אמצע אוקטובר ועכשיו אנחנו לקראת אמצע דצמבר בדיוק חודשיים אחרי. זה לא קרה זה אני עשיתי הכל וגם לפני זה עשיתי מלא דברים הייתי בקורס וגם אם לא יצא לי מזה הרבה אני ניסיתי , ונרשתי לרקפת שזה היה גם בשביל הדירה וגם בשביל החיים וזה חשוב ממש ואני בטיפול גם זה משהו שאני עושה כל הזמן ואני עובדת ומביאה כסף ואני מתנהלת בו באחריות ואני לא בחובות ולא כלום ולא אהיה גם, ואכפת לי מכל מיני ושראים חברתיים שאני לומדת עליהם כדי לדעת ללהביא תועלת ולא להזיק ואני נותנת 5 שקל בחודש לעין השביעית שעכשיו מתמזגים עם שקוף והמקום הכי חם ואני מרגישה ממש טוב עם זה ובצדק כי זה חשוב מאוד. אפילו שזה קצת כסף הם אמרו בעצמם שהם מעדיפים 10 שקל בחודש מאשר תרומה חד פעמית של 100. זה ממש הגיוני כי זה יציבות.
אני עשיתי דברים שהרגישו בלתי אפשריים והגשמתי אותם אחד אחד נעזרתי בחברים אבל לא המון כמו שחשבתי שאני אצטרך ליווי צמוד בכל צעד.
אני רוצה חברים חייבת חברים חייבת .
מה השגרת חברים שלכם?
כ׳ שלחה לי הודעה בלי קשר לכלום בלי שהתכתבנו לפני
אתם עושים את זה גם? עם הרבה אנשים?
אם יש מישהו מהעבר שהייתם בקשר איתו במסגרת אבל לא מחוץ למסגרת אתם יוצרים קשר אחרי שנים ?
זה משהו נורמלי שעושים ברגיל?
או בזמן שאתם במסגרת, פשוט שולחים הודעה?
מה כבר אפשר להגיד להם? שהוא לא ברור שנאמר רק בשביל שייאמר משהו ?
אם כותבים לכם הודעה ואתם מרגישים שזה נאמר רק בשביל שייאמר משהו ולא כי הדבר הזה היה ראוי להיאמר לכשעצמו
אתם חושבים איזה סתום ושקוף ונואש הוא או שאתם שמחים שחשב עליכם ושכתב הודעה?
……..
אני רעבה
