בדרך לבדיקת לב במאמץ

ערב טוב חברים

אז נכון שעד עכשיו העלילה היתה רגילה, אפילו "לא משהו.."
עכשיו המציאות הכניסה אקשן . אקשן אמיתי.

כשלושה שבועות אחרי הביקור אצל שמעון הקרדיולוג ולפני הבדיקה במאמץ, התחלתי להרגיש תחושות חדשות
מעט לחץ בחזה, אולי אפילו תעוקה קלה, מין דיגדוג לא ברור ביד שמאל…לא מוכר בכלל

ערב אחד תוך כדי דיון סוער במשרד, עובדת שלי שולחת לי פתק " יוסי, אתה חיוור…מאוד"
ביקשתי סליחה לרגע ויצאתי החוצה לשירותים, מבט קצר במראה….. וואלה, אני ניראה תשוש לגמרי, חיוור מאוד. אני?
חתכתי הביתה, הרגשתי רע בדרך, התקשרתי ( עדיין רגוע) הביתה ושוחחתי עם אשתי..חיפשתי כניראה משהו מרגיע
בבית נשכבתי לנוח, אבל הבטן, היא אמרה לי לנסוע לאיכילוב ועכשיו.
נסענו, בעצם טסנו, הדרך נראתה לי משום מה ארוכה מאוד והתחושה לא הייתה טובה בכלל
בחדר מיון באיכילוב קיבלו אותי ברגע ומיד לפי תוצאות הבדיקות הבנתי שהמצב לא טוב, תוך מספר דקות
שני רופאים נצמדו אלי ואמרו לי שהתוצאות לא ברורות אבל אני לא חוזר הביתה ונשאר לבדיקות מקיפות.. הזכירו את המילה "התקף לב"

לילה ראשון בבית החולים במחלקה פנימית, הדיאגנוזה "חשש להתקף לב.."
מתח, מעט לחץ, הרבה מאוד לא ידוע…ברור היה לי שזה רציני , מתחילים לחשוב אחורה " מה לא עשיתי בסדר?) הרבה , הרבה מאוד…בעיקר המתח והלחץ.
מה קרה באשפוז?, בפוסט הבא

ד.א – אשמח לתגובות ושאלות