סיוט
הוא מפחד מהסיוטים – אז הוא מפחד לישון, לנוח.
גם ב'אזור הנוחות' – הוא לא חש בנוח,
הסיוטים הם המבול – אך לו אין תיבת נוח.
הוא מסתובב מצד לצד – חסר 'מנוח',
מפחד אל תהום הסיוטים – לצנוח,
לעיתים מתאווה את העולם הזה לזנוח – רק כדי להיות 'מנוח'.
.
אין לאן לברוח – כשמושא הבריחה נמצא אצלך במוח.
זה אפשרי – כמו לתפוס ביד את הרוח,
אז בשביל מה להתאמץ כל כך – לטרוח?
אז הוא שוכב בשקט – למרות שהוא רוצה לצרוח.
.
ובין סיוט לסיוט – הוא מתעורר חסר כוח,
את שאר היום – הוא 'מבלה' בניסיון לשכוח.
וזה קשה לתפקד – אפילו בתור לקוח,
כאשר נדרשת כל כך הרבה אנרגיה – רק בשביל את העיניים לפקוח.
.
במסע נפש קוגניטיבי – תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,
מבין שלל מחשבותיו – מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?
.
כשאדם מפחד לישון – אך לא רוצה 'להתעורר',
מהו הפיתרון שמהכלא ה'סיוטי' הזה – אותו ישחרר?
