הטרשת שלי עשתה משהו לילדים…

היי חברים
הפוסט הזה יתייחס להשפעת המחלה על הילדים שלי
יש לי שלושה ילדים מדהימים…שתי בנות ובן
אחת מנישואים קודמים והיא כמובן היתה בתחילת הדרך בוגרת יותר
ושני האחרים קטנים יחסית, כאשר הכל התחיל.
תחילה שמרנו בסוד את הסיפור, בצינתור הראשון והשני היינו ממש מתחת לרדאר.
אבל קשה להסתיר לאורך זמן את הסיפור.
שני הקטנים שגדלו אצלנו הרגישו שמשהו לא רגיל, מילים חדשות בבית " צנתור, תרופות, בדיקות ועוד"
הרגשתי שהם מתוחים, מרגישים שצל אפור שורץ לו בבית. המבטים שלהם היו אחרים, דואגים, החיבוקים חזקים יותר..
הגדולה כבר דרשה לדעת יותר, ואכן סיפרנו לה הכל. זה היה הרגע בו הרגשתי שהוא החליטה "לאמץ" אותי
יש לה חצי פולני, אז זה מורגש מאוד, עד היום.
באופן טבעי הרגשתי שאנחנו "מצמצמים רווחים", יותר זמן ל"כולם והביחד" נעשה חזק הרבה יותר.
בהמשך, ככל שהארועים הפכו לחמורים יותר, הרגשתי שהחשש שמשהו חמור יקרה לי מסתנן לשלושתם.
מורכב, באמת מורכב. אתה רוצה לשמור עליהם עם פחות מידע והם מהדאגות רוצים לדעת יותר…
התחלתי להעזר ביעוץ מקצועי, בהתחלה מספר פגישות, ובהמשך הרבה יותר.
בתקופה הזאת עברתי כבר את הצינתור השלישי, הרביעי והחמישי. איכילוב נעשה קרוב.
אשמח לשאלות ותגובות ….