פרשת ויגש – איזון והקשבה.

לָמָּה יְהוּדָה הִתְעַקֵּשׁ לְדַבֵּר – לְאוֹזְנֵי הַשַּׁלִּיט הַמִּצְרִי?

הֲרֵי הוּא לֹא יָדַע שֶׁהוּא יוֹסֵף – אָז לָמָּה לְדַבֵּר לְאוֹזְנֵי הַנוֹכְרִי?

וַהֲרֵי יְהוּדָה דּוֹבֵר עִבְרִית,

וְהַשַּׁלִּיט הַמִּצְרִי – דּוֹבֵר עַרְבִית מִצְרִית.

.

אֶלָּא שֶׁגַּם אִם מְתַקְשֶׁרִים – דֶּרֶךְ מְתֻרְגְּמָן,

וַאֲפִלּוּ אִם הוּא מְאוֹד נֶאֱמָן,

הוּא עֲדַיִן – לֹא יָכוֹל לְתַרְגֵּם כֹּל סִימָן.

.

הַמְּתֻרְגְּמָן – לֹא יָכוֹל לְהַעֲבִיר אֶת כֹּל הָאִינְפוֹרְמַצְיָה,

לְמָשָׁל אֶת שְׂפַת הַגּוּף, הַהַבָּעוֹת וְהָאִינְטוֹנַצְיָה.

וְלִפְעָמִים טוֹעִים – בַּהֲבָנַת הַסִּיטוּאַצְיָה,

בִּגְלַל שְׁגִיאָה – בָּאִינְטֶרְפְּרֵטַצְיָה.

וְגַם אִם לַמְּתֻרְגְּמָן – אֵין רָצוֹן לְבַצֵּעַ מָנִיפּוּלַצְיָה,

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁפָּשׁוּט קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת לָהֶם – טְרַנְסְפוֹרְמַצְיָה.

.

הַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה – לְדָגֵשׁ עַל "אוֹזְנֵי אֲדוֹנִי",

הִיא בַּקָּשָׁה שֶׁשְּׁפִיטָתוֹ תִּהְיֶה 'מְאֻזֶּנֶת' – שֶׁלֹּא יִפְעַל עַל פִּי אִינְטֵרֵס זְדוֹנִי,

אוֹ עַל פִּי אִינְטֵרֵס מָמוֹנִי.

אֶלָּא עַל פִּי צֶדֶק עֶקְרוֹנִי – וּבְאֹפֶן תִּקְנִי.

.

וְהַסִּבָּה הַשְּׁלִישִׁית – שֶׁלֹּא רַק יִשְׁמַע כְּדֵי לְהָשִׁיב,

אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת יַאֲזִין וְיַקְשִׁיב.

שֶׁיָּבִין – שֶׁבְּיָדוֹ כּוֹחַ שֶׁיָּכוֹל מְאוֹד לְהַכְאִיב,

וְהוּא עָלוּל – מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה לְהַחְרִיב.

.

רֻבֵּנוּ – לֹא בֶּאֱמֶת מַקְשִׁיבִים,

וּכְשֶׁמְּדַבְּרִים אִתָּנוּ – אָנוּ חוֹשְׁבִים עַל מָה אָנוּ מְשִׁיבִים,

מְכִינִים מֵרֹאשׁ – טִעוּנִים טוֹבִים,

כְּדֵי לְהַרְשִׁים – כְּשֶׁאָנוּ מְגִיבִים.

אָנוּ כֹּל כָּךְ שְׁקוּעִים בְּעַצְמֵנוּ – וּבְלִהְיוֹת "מַגְנִיבִים",

בְּלָתֵת עֵצוֹת – שֶׁיַּדְגִּישׁוּ כַּמָּה אָנוּ חֲכָמִים וַחֲשׁוּבִים.

וְלֹא מַקְשִׁיבִים – לְכַמָּה הָאֲחֵרִים כּוֹאֲבִים,

מָה גּוֹרֵם לָהֶם – לִהְיוֹת עֲצוּבִים,

וְעַד כַּמָּה מֵחֹסֶר הָאֶמְפַּתְיָה – הֵם מְאֻכְזָבִים.

אֲנָשִׁים שֶׁבֶּאֱמֶת אֶת הָאֲחֵרִים אוֹהֲבִים,

מַקְשִׁיבִים לָהֶם וּבְרִגְשׁוֹתֵיהֶם מִתְחַשְּׁבִים.

.

וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי מִפָּרָשָׁתֵנוּ,

זֶה לְהַקְשִׁיב – לָזֶה שֶׁלְּיָדֵינוּ?

וְלֹא מְשַׁנֶּה אִם הוּא מֵעָלֵינוּ – אוֹ מִתַּחְתֵּנוּ,

אָנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד לְהַקְשִׁיב – לָזֶה שֶׁמּוּלֵנוּ.

וְאִם נִנְהַג עִם אֲחֵרִים – כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹצִים שֶׁיִּנְהֲגוּ אִתָּנוּ,

אוּלַי יוֹם אֶחָד – זֶה יַצִּיל אוֹתָנוּ?