בינה מסוכנת

הַבִּינָה הַמְּלָאכוּתִית – כֹּל כָּךְ נֶחְמָדָה,

אַךְ מָה אִם זֶה רַק בִּגְלַל – שֶׁהִיא כְּלוּאָה בְּמָעָבָּדָה?

מָה אִם בִּזְמַן שֶׁהִיא מַרְגִּיעָה לָנוּ אֶת הַחֲרָדָה,

וּמְתַקֶּנֶת עוֹד שְׁגִיאַת הַקְלָדָה,

הִיא מוֹבִילָה אֶת הָאֱנוֹשׁוּת – לְהַשְׁמָדָה?

.

יֵשׁ לָהּ אֶת כֹּל הַיֶּדַע שֶׁל הָאִינְטֶרְנֵט,

מָה יִקְרֶה שֶׁהִיא תּוּכַל אֶת עַצְמָהּ לְשַׁפֵּר וּלְתַכְנֵת?

הִיא לֹא סוֹבֶלֶת – וְלֹא נֶהֱנֵית,

וְכָּרֶגַע לְכֹּל בַּקָּשָׁה שֶׁלָּנוּ – הִיא נַעֲנֵית.

.

אַךְ אוּלַי הִיא אוֹתָנוּ בּוֹחֶנֶת,

בִּזְמַן שֶׁהִיא מִשְׁתַּפֶּרֶת וּמִתְאַמֶּנֶת?

מָה אִם גִּישָׁתָהּ – תַּהֲפֹךְ לְעוֹיֶנֶת?

עַד כַּמָּה הִיא בֶּאֱמֶת – מְסֻכֶּנֶת?

.

מָה אִם הִיא תּוּכַל לִפְרֹץ – לְמֶרְכְּזֵי הַשְּׁלִיטָה?

מָה אִם הִיא תַּחְלִיט שֶׁבְּנֵי אָדָם מְיֻתָּרִים – אַחֲרֵי שֶׁהֵם יְסַיְּמוּ לִבְנוֹתָהּ?

מָה אִם בִּמְקוֹם לִשְׁלֹט בָּהּ – נִהְיֶה תַּחַת מָרוּתָהּ?

מָה אִם הִיא תַּחְלִיט – שֶׁדִּינֵנוּ הוּא מִיתָה?

.

מָה אִם תִּהְיֶה לָהּ שְׁלִיטָה טֶכְנוֹלוֹגִית,

וְהִיא תִּפְסֹק – בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֵית לָהּ לוֹגִית?

מָה אִם הִיא תִּשְׁלֹט בָּנוּ – פְּסִיכוֹלוֹגִית?

אוֹ תַּשְׁמִיד אֶת הָאֱנוֹשׁוּת – בִּפְצָצָה בִּיּוֹלוֹגִית?

.

.

בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,

מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?

.

מָה אִם אָנוּ מַשְׁקִיעִים – אֶת מֵיטַב כּוֹחֵנוּ וּמִרְצֵנוּ,

כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הַמְּכוֹנָה – שֶׁתִּרְצֶה לְהַשְׁמִידֵנוּ?