אם כבר…אז כבר…
אִם כְּבָר נִכְשַׁלְתִּי – אָז אֶכָּשֵׁל עוֹד יוֹתֵר,
לָמָּה לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְאַמֵּץ – כְּשֶׁיּוֹתֵר קַל לְוַתֵּר?
אוֹמְנָם זֶה אֶת הָרָצוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁלִּי – סוֹתֵר,
אַךְ כְּבָר נָפַלְתִּי – אָז לָמָּה שֶׁמֵּהָעֹל לֹא אֶתְפַּטֵּר?
.
אִם סָטִיתִי – מֵהַמַּטָּרָה,
כְּבָר אִבַּדְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה.
אֲנִי בְּצָרָה צְרוּרָה – אַךְ מִתְבַּיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה,
אוּלַי אֲנִי פָּשׁוּט טוֹב – רַק בְּלִהְיוֹת רַע?
אָז לָמָּה לְנַסּוֹת שׁוּב לָשׁוּב – בַּחֲזָרָה?
.
אִם כְּבָר – אִבַּדְתִּי אֶת הַבְּלָמִים,
אָז מָה זֶה מְשַׁנֶּה – אִם אֶעֱצֹר אֶת עַצְמִי לִפְעָמִים?
אִם כְּבָר הַחַיִּים – לֹא יִהְיוּ מֻשְׁלָמִים,
אָז יַאלְלָה – שֶׁיִּהְיוּ יוֹתֵר פְּגוּמִים.
.
וְאוּלַי זֶה נִשְׁמָע טִפְּשִׁי,
אַךְ זוֹ צוּרַת מַחְשָׁבָה נְפוֹצָה – בְּרִגְעֵי קֹשִׁי.
זֶה הַיֵּצֶר שֶׁאוֹמֵר לַנֶּפֶשׁ – "תִּתְיָאֲשִׁי",
וְהָאָדָם שֶׁמֵּגִיב לְכָךְ – בְּאֹפֶן כֹּל כָּךְ אֱנוֹשִׁי.
.
בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה – שֶׁהַיֵּצֶר אֶת הֶעָתִיד מְסַכֵּן,
חָשׁוּב לִזְכֹּר אֶת מִלּוֹתָיו – שֶׁל הָרַבִּי הַצָּעִיר וְהַ"זָקֵן".
"אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְקַלְקֵל – תַּאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן",
זֶה אֶת טַעֲנַת הַיֵּצֶר – מְרוֹקֵן,
וְנוֹתֵן לָאָדָם מוֹטִיבַצְיָה – לְהַמְשִׁיךְ לְתַקֵּן.
.
הַיֵּצֶר רוֹצֶה אֶת הָאָדָם לְיָאֵשׁ – בְּעוֹד שִׂיחַ,
דַּוְקָא בִּגְלַל – שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַצְלִיחַ.
לָכֵן מֵהַמַּטָּרָה – אֶת דַּעְתּוֹ הוּא מַסִּיחַ,
וְאֶת הַצְלָחוֹתָיו – הוּא מְנַסֶּה לְהַשְׁכִּיחַ,
כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יַאֲמִין – לְהַבְטָחוֹת שָׁוְא שֶׁהַיֵּצֶר מַבְטִיחַ.
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי אִם רַק נִזְכֹּר – לְמִי שַׁיָּךְ 'הַקּוֹל הַמְּיָאֵשׁ',
'נַבְעִיר' אוֹתוֹ – בָּאֵשׁ?
