יותר מ-די!
רַק יָצְאָה הַשַּׁבָּת – וּמַתְחִילִים לָרוּץ,
שׁוּב חוֹזְרִים לַמֵּרוֹץ – שֶׁבּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת חָרוּץ.
לְחַפֵּשׂ אֶת הָ"עָרוּץ",
לְנַסּוֹת לִמְצֹא – תִּמְרוּץ,
כִּי אִם לֹא תַּצְלִיחַ – תִּצְטָרֵךְ לִמְצֹא תֵּרוּץ.
.
וְכָךְ יַעֲבֹר לוֹ עוֹד שָׁבוּעַ לָחוּץ,
עִם תִּסְכּוּל שֶׁאַתָּה לֹא מוֹצִיא לְבַּחוּץ.
הַלֵּב חָמוּץ – וְהָאָ-דָּם שֶׁבּוֹ רָצוּץ,
עוֹד וְעוֹד בְּעָיוֹת – מַתְחִילוֹת לָצוּץ,
בִּזְמַן שֶׁהוּא מַמְצִיא – עוֹד תֵּרוּץ מָצוּץ.
הוּא מַרְגִּישׁ בְּתוֹכוֹ אֶת הָעִקְצוּץ,
וְיוֹדֵעַ – שֶׁבְּקָרוֹב יִתְרַחֵשׁ הַפִּיצוּץ.
.
וְלִפְעָמִים זֶה פָּשׁוּט – יוֹתֵר מִדַּי,
בֵּין הַלְּבָטִים עַל הַכֶּדַאי אוֹ לֹא כֶּדַאי,
בֵּין הַסָּפֵק לָוָדָּאִי,
בֵּין אִישׁ הָאֱמֶת – לַבַּדַּאי,
בֵּין הַמַּלְאָךְ שֶׁבּוֹ – לְאַשְׁמְדַאי.
הוּא פָּשׁוּט רוֹצֶה לִצְעֹק – דַּי!!
תַּמְשִׁיכוּ – בִּלְעָדַי.
.
מָה אִם לֹא אַצְלִיחַ – לַעֲבֹד עַל מִדּוֹתַי?
מָה אִם אֶסָּחֵף – אֶל תּוֹךְ זִכְרוֹנוֹתַי?
מָה אִם לֹא אַצְלִיחַ לְתַפְקֵד – בִּגְלַל דַּאֲגוֹתַי?
מָה אִם אֶטָּבַע – בְּדִמְעוֹתַי?
מָה אִם אֶפְעַל – בְּנִגּוּד לְהַשְׁקָפוֹתַי?
מָה אִם יִתְגַּלּוּ – חֶסְרוֹנוֹתַי?
מָה אִם יִתְגַּשְּׁמוּ – כֹּל סִיּוּטַי?
מָה אִם אֶכָּשֵׁל – בְּנִסְיוֹנוֹתַי?
מָה אִם זוֹ לֹא שְׁאֵלָה שֶׁל "מָה אִם" – אֶלָּא מָתַי?
.
וְהוּא יוֹדֵעַ – שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לְטַפֵּל,
גַּם אִם הַגּוּף צוֹרֵחַ – שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְקַפֵּל.
אַךְ הַיֵּצֶר – מַמְשִׁיךְ אֵלָיו לְהִטַּפֵּל,
אוּלַי זוֹ הַסִּבָּה – שֶׁשִּׁקּוּל הַדַּעַת מִתְעַרְפֵּל?
.
.
אִם הוּא רוֹצֶה אֶת הָאוֹר – לָמָּה הוּא נִמְשָׁךְ לַאֲפֵלָה?
לָמָּה עַל כֹּל תְּשׁוּבָה – יֵשׁ לוֹ שְׁאֵלָה?
לָמָּה הוּא אוֹהֵב אֶת הָעֶצֶב – אַךְ רוֹצֶה אֶת הַגִּילָה?
וְאוּלַי זוֹ מַהוּת – הַמַּחֲלָה?
