בלוג

תיק בלתי נראה

לְכֹּל אָדָם – יֵשׁ תִּיק בִּלְתִּי נִרְאֶה,

בּוֹ נִמְצָאִים הַקְּשָׁיִים – שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה.

הַמַּרְאֶה שֶׁל הָאָדָם – מַטְעֶה,

וּבִגְלַל שֶׁהוּא מֵהַסְּבִיבָה יָרֵא,

הוּא אֶת הַקֹּשִׁי לֹא מַרְאֶה.

לְכֹּל אָדָם – יֵשׁ תִּיק נוֹסָף,

תִּיק שָׁקוּף – שֶׁלְּעֵינֵי כֹּל נֶחֱשַׂף.

לַמִּתְבּוֹנֵן – מְעַט כְּאֵב מִשָּׁם נִשְׁקָף,

אַךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ – עַד כַּמָּה בְּסֵבֶל הָאָדָם מֻקָּף.

מָה אִם הָיָה אֶפְשָׁר לְהַחְלִיף?

הַאִם אַתָּה הָיִיתָ – אֶת תִּיקְךָ מַחְלִיף?

הַאִם תִּיקוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי – בֶּאֱמֶת עָדִיף?

אוֹ שֶׁאַתָּה רַק חוֹשֵׁב – שֶׁזֶּה מָה שֶׁאַתָּה מַעֲדִיף?

מָה אִם הָיִיתָ מְגַלֶּה – שֶׁכֻּלָּם חֲסֵרִים?

כֶּסֶף, זוּגִיּוּת, הַשְׂכָּלָה – אוֹ חֲבֵרִים?

הַתִּיקִים שֶׁל הָאֲחֵרִים,

נִרְאִים טוֹבִים יוֹתֵר – כִּי הֵם זָרִים,

רַק בִּגְלַל שֶׁאַתֶּם לֹא מַסְפִּיק – מַכִּירִים.

אַךְ כַּאֲשֶׁר – מַעֲמִיקִים וְחוֹקְרִים,

מְגַלִּים שֶׁהָאֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה – מְבֻסָּס עַל שְׁקָרִים.

כִּי אִם הַקֹּשִׁי קָטָן יוֹתֵר – כָּךְ גַּם הַיְּכוֹלוֹת,

וְאָז הָאָדָם – לֹא יִשְׂמַח לְגַלּוֹת,

שֶׁאוֹמְנָם יָרַד הַמִּשְׁקָל – שֶׁל הַמִּשְׁקוֹלוֹת,

אַךְ גַּם הַיְּכֹלֶת לְהָרִים אוֹתָן – וְלַעֲלוֹת.

כָּךְ שֶׁתָּמִיד הַפְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת – בֵּין הַקְּשָׁיִים לַיְּכוֹלוֹת יִהְיוּ שְׁקוּלוֹת.

בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,

מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סּוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?

וְאוּלַי אִם הָאָדָם יַגִּיעַ לְתוֹבָנָה – שֶׁהָעוֹלָם הוּא מָכוֹן כֹּשֶׁר לַנְּשָׁמָה,

וְלֹא מָכוֹן אֹשֶׁר – לְנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה.

הוּא יָבִין מָה הַיַּעַד – בְּכֹל מִלְחָמָה,

וְיִלָּחֵם בְּעוֹצְמָהּ שֶׁל מַעֲצָמָה?