בלוג

ה'קול' שרוצה הכל

אֵיךְ מַשְׁתִּיקִים – אֶת הַ'קוֹל' שֶׁבָּרֹאשׁ,

שֶׁמְּפָרֵט אֶת כֹּל הַדְּבָרִים – שֶׁמֵּהֶם צָרִיךְ לַחְשֹׁשׁ?

עוֹד וָעוֹד – הוּא מַמְשִׁיךְ לִדְרֹשׁ,

עַד שֶׁמֶ"הַכֹּל" – אַתָּה רוֹצֶה לִפְרֹשׁ.

הַקּוֹל אוֹמֵר שֶׁאָסוּר לָנוּחַ – צָרִיךְ לְהַסְפִּיק,

אַךְ שׁוּם דָּבָר שֶׁתַּעֲשֶׂה – עֲבוּרוֹ לֹא מַסְפִּיק.

תָּמִיד תִּהְיֶה – רָחוֹק מֵהַפִּיק.

וְאָז הַקּוֹל הַזֶּה – בִּיּוּב מִלּוּלִי יָפִיק,

בַּהַתְחָלָה – זֶה רַק יָצִיק,

אַךְ בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ – תַּעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁהַ"קוֹל" יַפְסִיק.

וְאָז הַקּוֹל יַגִּיד לְךָ – שֶׁאַתָּה לֹא שָׁוֶה,

שֶׁאַתָּה חֲסַר עֵרֶךְ – שֶׁאֶת זֶה מַסְוֶה.

שֶׁאַתָּה אַף פַּעַם לֹא תַּצְלִיחַ לַאֲחֵרִים לְהִשְׁתַּוֵה,

וּלְאַף אֶחָד – לֹא אִכְפַּת מִמָּה שֶׁאַתָּה חוֹוֶה,

אֶלָּא רַק – מֵהַהֶשֵּׂגִים שֶׁלְּךָ בַּהוֹוֶה.

וְאִם תַּמְשִׁיךְ כָּךְ בֶּעָתִיד – עָדִיף כְּבָר שֶׁ'תִּתְכַּבֶּה',

וּמָה אַתָּה נֶעֱלָב? – אַתָּה צָרִיךְ עוֹר יוֹתֵר עָבֶה.

אַךְ אָסוּר לְךָ לְהַאֲמִין לוֹ,

אַתָּה צָרִיךְ – לְהִתְמוֹדֵד מוּלוֹ.

תּוֹכִיחַ לְעַצְמֶךָ – שֶׁהַשֶּׁקֶר נִמְצָא אֶצְלוֹ,

זוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לְבַטְּלוֹ.

בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,

מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?

וְאוּלַי רַק כְּשֶׁהָאָדָם מֵבִין – שֶׁהַ"קוֹל" לֹא אוֹהֵב,

אֶלָּא אוֹיֵב.

הָאָדָם מַפְסִיק בַּ"קוֹל" לְהִתְחַשֵּׁב,

כְּבָר לֹא מְשַׁנֶּה לוֹ – מָה הוּא חוֹשֵׁב.

וְהַקּוֹל מְנַסֶּה וּמְנַסֶּה – וְשׁוּב וָשׁוּב מִתְאַכְזֵב,

וּלְבַסּוֹף פָּשׁוּט – עוֹזֵב?

וְכָךְ הָאָדָם חוֹסֵךְ לְעַצְמוֹ – הַרְבֵּה מְאוֹד כְּאֵב.