טינטון בשולחן שבת
אֲרוּחַת שַׁבָּת – וּפִתְאוֹם צִפְצוּף,
זֶה רַק אַתָּה שׁוֹמֵעַ – אַל תַּעֲשֶׂה פַּרְצוּף.
אֵין צֹרֶךְ – בְּאֶקְדָּח שָׁלוּף,
תֵּרָגַע – וְתַעֲבֹר אֶת זֶה כְּמוֹ אַלּוּף.
.
מִסְתַּבֵּר שֶׁבִּקְּשׁוּ אֶת הַמֶּלַח – מִסְפַּר פְּעָמִים,
מִסְּבִיבְךָ מַבָּטִים מֻפְתָּעִים – כִּמְעַט מְתֹאָמִים.
אַתָּה מְחַיֵּךְ וְאוֹמֵר – הַמַּאֲכָלִים מַסְפִּיק טְעִימִים,
חֲבָל לַהֲרֹס עִם הַמֶּלַח – אֶת הַמִּרְקָמִים.
.
אַתָּה מְקַוֶה – שֶׁהֵם לֹא שָׂמוּ לֵב,
שֶׁהַגּוּף נִרְאָה – מַסְפִּיק שָׁלֵו.
אַתָּה יוֹתֵר מִדַּי חוֹשֵׁב,
תִּהְיֶה בְּהַקְשֵׁב!
.
הֵם מְדַבְּרִים עַל פּוֹלִיטִיקָה,
עַל טְרַאמְפּ וְאִיוַנְקָה.
עַל הַצֹּרֶךְ בְּשִׁנּוּי טַקְטִיקָה,
עַל הַבְּעָיָה בַּלּוֹגִיסְטִיקָה.
וְעַל כּוֹחָהּ שֶׁל סֵמַנְטִיקָה,
כְּאִלּוּ מִינִימוּם כֹּל אֶחָד – כּוֹתֵב טוּר פּוּבְּלִיצִיסְטִיקָה.
.
מִישֶׁהוּ מֵגִיב – בְּהַצְהָרוֹת מֻחְלָטוֹת,
וְכֻלָּם מִתְוַכְּחִים – כְּאִלּוּ הֵם מְקַבְּלֵי הַהַחְלָטוֹת.
אַחֲרֵי וִכּוּחִים עַל כֹּל אוֹת – מְנֻסָּחוֹת הַטְּיוּטוֹת,
וְאָז הַבְּרִיתוֹת נִכְרָתוֹת.
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
.
אוּלַי הַסִּבָּה לְכָךְ – שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּדִידוּת,
הִיא כִּי הוּא מַשְׁקִיעַ אֶת רֹב הָאֵנֶרְגִּיָּה – בֶּלֶהַסְתִּיר אֶת הַהִתְמוֹדֶדוּת?
