בלוג

מדבר בשתיקה

לִפְעָמִים אֲנִי מְדַבֵּר – בְּלִי מִלִּים,

בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא מוּבָן – לְאָנָשִׁים רְגִילִים.

הֵם בְּקֹשִׁי מְבִינִים אֶת הַצְּלִילִים,

וּלְפַעֲנֵחַ אֶת הַשְּׁתִיקָה – הֵם פָּשׁוּט לֹא יְכוֹלִים.

הַשְּׁתִיקָה אוֹמֶרֶת הָמוֹן,

אַךְ לֹא מוּבֶנֶת – לָהָמוֹן.

הֵם רוֹאִים בָּהּ – שִׁמָּמוֹן,

הֵם לֹא יוֹדְעִים – שֶׁהִיא מַסְתִּירָה מַטְמוֹן.

לִפְעָמִים הַשְּׁתִיקָה – מַחֲרִישַׁת אוֹזְנַיִים,

וְחוֹשֶׂפֶת אֶת מָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם.

הִיא לֹא סְתָם – מַצָּב בֵּינַיִם,

וְיֵשׁ לָהּ מַשְׁמָעוּת – מְלוֹא חֹפְנַיִם.

הַדִּבּוּר מִתְחַלֵּק – לְשָׂפוֹת רַבּוֹת,

מֵאֱנוֹשִׁיּוֹת וְחַיָּתִיּוֹת – וְעַד לָבּוֹט.

וּבְכֹל יוֹם – הַשָּׂפוֹת רַק מִתְרַבּוֹת,

מִמִּגְוַן רָחָב שֶׁל סִבּוֹת.

אַךְ כַּמָּה שָׂפוֹת יֵשׁ – לַשְּׁתִיקָה?

לְרֹב הָאֲנָשִׁים – הִיא פָּשׁוּט מְעִיקָה.

הֵם לֹא רוֹאִים – כַּמָּה הִיא עֲמֻקָּה,

וּמְסַלְּקִים אוֹתָהּ – בִּבְדִיחָה לֹא מַצְחִיקָה.

הַאִם אוּכַל לְתַקְשֵׁר – לְלֹא הַגְבָּלָה?

שֶׁל צְלִיל, זְמַן – אוֹ מִלָּה?

בְּאֹפֶן שֶׁמּוּבָן – שֶׁהַשְּׁתִיקָה נָעֲלָה,

וְאֶת כֹּל מָה שֶׁנִּסְתַּר – הִיא מְגַלָּה?

הַאִם אוּכַל לְתַקְשֵׁר – בְּלִי קוֹל?

וְשֶׁמִּישֶׁהוּ – יָבִין הַכֹּל?

שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִצְעֹק – בָּרַמְקוֹל?

וְלֹא אֶהְיֶה מֻגְבָּל – לַפְּרוֹטוֹקוֹל?

בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,

מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?

וְאוּלַי יֵשׁ מִישֶׁהוּ לְמַעְלָה – שֶׁלִּשְׁתִיקָתִי מַקְשִׁיב?

וַאֲנִי זֶה שֶׁלֹּא מֵבִין – אֶת מָה שֶׁהוּא מֵשִׁיב?