פרשת שמיני – כשרות המזון

מָה מַבְדִּיל – בֵּין קְדֻשָּׁה טוּמְאָה וְחֹל?

וְלָמָּה יֵשׁ חַיּוֹת – שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל?

.

הַקֹּדֶשׁ – הוּא חִבּוּר לֶאֱלֹקִים,

עַד שֶׁכְּלֵי הָאָדָם – בָּאוֹר הָאֱלוֹקִי נִדְלָקִים.

טוּמְאָה – מִלְּשׁוֹן אֲטִימָה,

הִיא אוֹטֶמֶת אֶת הָאָדָם – מֵחִבּוּר לַנְּשָׁמָה.

וְהַחוֹל – הוּא זֶה שֶׁבֵּינֵיהֶם,

הוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ – אֶת שְׁנֵיהֶם.

.

מַטְּרַת הָאָדָם בָּעוֹלָם,

הִיא לִיצֹר בְּתוֹכוֹ כְּלִי מֻשְׁלָם.

מַטְּרָתוֹ הִיא – לַהֲפֹךְ אֶת הַחוֹל לְקֹדֶשׁ,

בְּכֹל יוֹם, שָׁבוּעַ – וְחֹדֶשׁ.

.

בַּעֲלֵי הַחַיִּים – מְחֻלָּקִים לִטְהוֹרִים וּטְמֵאִים,

הַטְּמֵאִים – מְעוֹרֶרִים בָּאָדָם אֶת הַטְּבָעִים הָרָעִים.

זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֵם אֲסוּרִים,

בְּנִגּוּד לַטְּהוֹרִים.

.

לָאָדָם יֵשׁ גּוּף וְנֶשָׁמָה,

הַנְּשָׁמָה רוּחָנִית – וְהַגּוּף מֵהָאֲדָמָה.

הַגּוּף – נִזּוֹן מִבְּשַׂר הַבְּהֵמָה,

וְכוֹחַ הַחַיִּים שֶׁל הַבְּהֵמָה – הוּא מָזוֹן לַנְּשָׁמָה.

.

לָכֵן אָסוּר לֶאֱכֹל – חַיּוֹת טוֹרְפוֹת,

הֵן רוֹדְפוֹת וְתוֹקְפוֹת – בְּשִׁנַּיִם חֲשׂוּפוֹת.

הֵן מְעוֹרְרוֹת בָּאָדָם – כּוֹחוֹת שְׁלִילִיִּים,

וּמוֹבִילוֹת אוֹתוֹ – לִדְחָפִים פְּלִילִיִּים.

.

הָאָדָם הוּא זֶה שֶׁבּוֹחֵר – בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר,

בֵּין הַגְבָּרַת הַחֹשֶׁךְ – לְהַעֲצָמַת הָאוֹר.

הַאִם הוּא יְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹמֶר – וְאֶת רוּחוֹ?

אוֹ פָּשׁוּט – יִטְבַּע בְּתוֹכוֹ?

.

וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – מִפָּרָשַׁת שְׁמִינִי,

שֶׁתְּזוּנָה – הִיא עִנְיָן רוּחָנִי?

שֶׁלִּפְנֵי כֹּל אֲרוּחָה,

צָרִיךְ לְוַדֵּא – שֶׁמִּבְּחִינָה רוּחָנִית הִיא בְּטוּחָה.

שֶׁחָשׁוּב לְהַקְפִּיד – עַל כַּשְׁרוּת הַמָּזוֹן,

כִּי זֶה לֹא רַק הַגּוּף – שֶׁמֵּהָאֹכֶל נִזּוֹן.

וְשֶׁאִם הָאָדָם – רוֹצֶה לְהַגְשִׁים אֶת תַּכְלִיתוֹ,

הוּא צָרִיךְ לָשִׂים לֵב – לְמָה שֶׁהוּא שָׂם בְּצַלַּחְתּוֹ.