לא מסוגלים לשכוח

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁצְּרִיכִים יוֹם מְיֻחָד כְּדֵי לִזְכֹּר,

וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא מְסֻגָּלִים לִשְׁכֹּחַ.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּנַסִּים לְהִתְחַבֵּר בְּכֹל הַכּוֹחַ,

וַאֲחֵרִים שֶׁרַק רוֹצִים לְהִתְנַתֵּק וְלִבְרֹחַ,

כִּי הַכְּאֵב – אַף פַּעַם לֹא נוֹתֵן לָהֶם מָנוֹחַ.

.

אוֹמְרִים שֶׁהַזְּמַן מְרַפֵּא,

אַךְ רַק אֶת מִי – שֶׁמֵּהַזִּכָּרוֹן מַרְפֶּה.

לְמִי שֶׁמִּתְמוֹדֵד עִם הַזִּכְרוֹנוֹת – בְּכֹל יוֹם,

כֹּל יוֹם – הוּא נוֹרָא וְאָיֹם.

.

עַד שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם "מֵת" – כִּי הַזִּכָּרוֹן חַי.

וְהוּא צוֹרֵחַ "דַּי!"

כִּי הַזִּכָּרוֹן מֵצִיף מִדַּי.

.

לָמָּה הִצִּילוּ אֶת חַיָּיו – אִם הוּא לֹא מְסֻגָּל לִחְיוֹת?

הוּא מַרְגִּישׁ חַיָּב – אַךְ קָשֶׁה לוֹ כָּאן לִהְיוֹת.

וְהוּא מַרְגִּישׁ אַשְׁמָה,

נֶפֶשׁ כְּלוּאָה בְּגוּף – בְּלִי נְשָׁמָה.

כֹּל רֶגַע הוּא מִלְחָמָה,

שֶׁל נֶפֶשׁ שְׁבוּרָה – שֶׁרַק רוֹצָה הַשְׁלָמָה.

וּבֵין קֵהוּת – לִרְגִישׁוּת עֲצוּמָה,

לִפְעָמִים הוּא מְקַנֵּא – בְּאֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בָּאֲדָמָה.

.

וּבֵין שְׁעוֹת יֵאוּשׁ – יֵשׁ רִגְעֵי תִּקְוָה,

שֶׁבָּהֶם מִתְחַזֶּקֶת הָאֱמוּנָה – שֶׁהַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה.

שֶׁהַמְּצִיאוּת בְּקָרוֹב – תִּהְיֶה טוֹבָה,

וְגַם הוּא יָחוּשׁ תְּחוּשׁוֹת – כְּמוֹ שַׁלְוָה וְחֶדְוָה.

.

וְאוּלַי הִיא תַּגִּיעַ הַיּוֹם – וְאוּלַי רַק מָחָר,

הוּא רַק מְקַוֶה – שֶׁבִּשְׁבִילוֹ זֶה לֹא יִהְיֶה מִדַּי מְאֻחָר.