פרשות תזריע מצורע – ריפוי חברתי.

הַצָּרַעַת – הִיא מַחֲלָה פִיזִית אוֹ רוּחָנִית?

וְלָמָּה הִיא מַצְרִיכָה עֲבוֹדָה פְּנִימִית – אִם זוֹ מַחֲלָה חִיצוֹנִית?

.

הַצָּרַעַת – הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע,

וְזֶה לֹא כְּמוֹ כֹּל עֲבֵרָה,

זֶה דָּבָר מְאוֹד נוֹרָא,

כִּי הוּא מַזִּיק לִכְּלַל הַחֶבְרָה.

בַּהַתְחָלָה הַצָּרַעַת בַּבַּיִת – זוֹ אַזְהָרָה,

וְאִם הָאָדָם מַמְשִׁיךְ – גּוּפוֹ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת מְצֹרָע.

.

הוּא צָרִיךְ לְהִתְבּוֹדֵד,

וְעִם הָרֹעַ שֶׁבּוֹ – לְהִתְמוֹדֵד.

אִם אֶת הַחֶבְרָה – הוּא לֹא רוֹצֶה לְאַבֵּד,

הוּא צָרִיךְ לִלְמֹד – אֶת הָאֲחֵרִים לְכַבֵּד.

.

וְאָז אַחֲרֵי חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ,

הוּא עוֹסֵק – בְּסִלּוּק הָרֶפֶשׁ.

זֶה לֹא סְתָם עֹנֶשׁ,

אֶלָּא תַּהֲלִיךְ שֶׁבּוֹ הוּא מֵסִיר מִתּוֹכוֹ אֶת הָעֹבֶשׁ.

.

הַתּוֹרָה מְבַקֶּשֶׁת לִבְנוֹת – חֶבְרָה מְתֻקֶּנֶת,

כָּזוֹ שֶׁאֵינָהּ מְקַלְקֶלֶת אֶת הַפְּרָט – אֶלָּא מְתַקֶּנֶת.

כָּזוֹ שֶׁלַּמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ – אֵינָהּ לוֹעֶגֶת,

וּבִמְקוֹם לִצְחֹק עַל הַחַלָּשׁ – לוֹ דּוֹאֶגֶת.

.

חֶבְרָה שֶׁבָּהּ לֹא מְפַחֲדִים – לַחְשֹׂף חֻלְשָׁה,

כִּי יַעַזְרוּ לְךָ – בִּמְקוֹם לַעֲרֹךְ לְךָ מִצְעַד בּוּשָׁה.

חֶבְרָה שֶׁמְּבֻסֶּסֶת עַל אַהֲבָה,

שֶׁמְּעוֹדֶדֶת צְמִיחָה – בְּצוּרָה חִיּוּבִית וְטוֹבָה.

שֶׁמְּסַלֶּקֶת אֶת מְחַרְחֲרֵי הַשִּׂנְאָה,

אַךְ רַק כְּדֵי לְהוֹבִיל אוֹתָם לִרְפוּאָה,

וּלְסַלֵּק מֵהֶם אֶת הַטֻּמְאָה.

.

כִּי אִם אַתָּה פּוֹגֵעַ בְּאֶחָד – אַתָּה פּוֹגֵעַ בְּכֻלָּם,

חֶבְרָה מְתֻקֶּנֶת – זוֹ הַדֶּרֶךְ לְתִקּוּן הָעוֹלָם.

אוֹמְנָם יֵשׁ שְׁלָבִים רַבִּים בַּסֻּלָּם,

אַךְ רַק כָּךְ – נוּכַל לְהַגִּיעַ לְתִקּוּן מֻשְׁלָם.

.

וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בְּפָּרָשׁוֹת – תַּזְרִיעַ מְצֹרָע,

זֶה עַד כַּמָּה חָמוּר – לָשׁוֹן הָרַע?

שֶׁהָעוֹסֵק בְּכָךְ – פּוֹגֵעַ בַּקּוֹלֶקְטִיב?

שֶׁהוּא גּוֹרֵם לְכֻלָּם – לִסְטוֹת מֵהַנָּתִיב,

לְהַזִּיק וְלָרִיב,

בִּמְקוֹם לְהֵטִיב.

וְעָלוּל – אֶת הַחֶבְרָה כֻּלָּהּ לְהַחְרִיב.

.

וְכֹל אֶחָד צָרִיךְ לַחְשֹׁב – אֵיךְ אֶת הַמֶּסֶר לְיַשֵּׂם,

לַחְשֹׁב "טוֹב" – לִפְנֵי שֶׁהוּא כּוֹתֵב וּמְפַרְסֵם.

וְאִם כֻּלָּנוּ – נִמָּנַע מִלָּשׁוֹן הָרַע,

כַּמָּה טוֹבָה תִּהְיֶה הַחֶבְרָה?