אחרי מות – קדושים
הַאִם רַק "אַחֲרֵי מוֹת" – נִהְיִים "קְדוֹשִׁים"?
אוֹ שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת אֲנָשִׁים,
שֶׁגַּם בְּעוֹדָם בַּחַיִּים – מִתְקַדְּשִׁים?
.
"קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ – כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי",
הַקָּדוֹשׁ – זֶה לֹא מֹחַ לַמְדָנִי,
הַקָּדוֹשׁ – הוֹפֵךְ אֶת הַגַּשְׁמִי לְרוּחָנִי.
פּוֹעֵל יוֹתֵר לְמַעַן אֲחֵרִים – וּפָחוֹת "לְמַעֲנִי".
.
הַקָּדוֹשׁ – אֶת הַיֵּצֶר כּוֹבֵשׁ,
הוּא עוֹזֵר – גַּם לְמִי שֶׁעֶזְרָה אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ.
אֶת הַחֹמֶר – הוּא מְקַדֵּשׁ,
בְּכָךְ שֶׁבֵּין הַקַּבָּלָה לִנְתִינָה – אֵין אֶצְלוֹ הֶפְרֵשׁ.
.
הַקְּדֻשָּׁה – הִיא לֹא רַק הַנְהָגוֹת חִיצוֹנִיּוֹת,
אֶלָּא בְּעִקָּר – הַכַּוָנוֹת הַפְּנִימִיּוֹת.
זֶה לֹא מִתְגַּלֶּה – בְּאֹרֶךְ הַזָּקָן וְהַצִּיצִיּוֹת,
וְגַם לֹא – בִּבְרִיחָה לְמִדְבָּרִיּוֹת.
זֶה אֶת הַנְּתִינָה – לִחְיוֹת,
וּמַהוּת שֶׁל חֶסֶד – לִהְיוֹת.
.
הַקָּדוֹשׁ – לֹא מִתְנַשֵּׂא עַל הָאֲחֵרִים,
אֶלָּא אוֹתָם יַחַד אִתּוֹ – מֵרִים.
הוּא מְנַסֶּה – לְאַחוֹת אֶת הַשְּׁבָרִים,
וְלִיצֹר – עוֹד וְעוֹד חִבּוּרִים.
.
הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּגּוּף – כִּכְלִי לִנְשָׁמָה,
וּבֵין רוּחָנִיּוּת לְגַשְׁמִיּוּת – יוֹצֵר הַלְחָמָה.
מְנַסֶּה לְשַׁחְרֵר – עוֹד חֲסִימָה,
וּלְנַקּוֹת אֶת הָעוֹלָם – מֵהַזֻּהֲמָה.
.
אַךְ הַאִם לֹא מַחֲמִיר – הַצִּווּי בַּפָּרָשָׁה?
הַאִם כֹּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ – יָכוֹל לְהַגִּיעַ לַקְּדֻשָּׁה?
זוֹ עֲבוֹדָה עַצְמִית – מְאוֹד קָשָׁה,
אַךְ כֻּלָּנוּ – יְכוֹלִים לַעֲמֹד בַּדְּרִישָׁה.
.
זוֹ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה,
וְהַמַּטָּרָה נִרְאֵית – מְאוֹד רְחוֹקָה.
אַךְ צַעַד צַעַד – דַּקָּה אַחַר דַּקָּה,
עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ – לְגַמְרֵי מִתְנַקָּה.
.
אֲנִי לֹא יָכוֹל – לְהִתְקַדֵּשׁ בְּרֶגַע,
אַךְ מָה הַצַּעַד שֶׁאֲנִי יָכוֹל – לַעֲשׂוֹת כָּרֶגַע?
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה – מִמִּישֶׁהוּ שֶׁנִּפְגַּע?
לַעֲזֹר לְחָבֵר נִסְעָר – לְהֵרָגַע?
.
הַקְּדֻשָּׁה הִיא מַסָּע,
אַךְ הִיא מַתְחִילָה – בְּצַעַד קָטָן שֶׁהָאָדָם יִפְסַע.

פירוש השיר: "אחרי מות – קדושים".
.
השיר מתחיל בשאלה, האם רק "אחרי מות" נהיים "קדושים"?
או שאפשר גם בחיים להיות מקודשים?
.
אנו מכירים בעיקר את המוות על קידוש השם, קדושים שמתו למען עם ישראל.
אך יש עוד סוג של קדושים, שהתורה מצווה אותנו להיות.
קדושים – גם בחיים עצמם.
הקדוש הוא לא החכם מכולם, לא זה עם הזקן הכי ארוך והציציות הכי גדולות וכו'.
הקדוש הוא זה שפועל למען אחרים, עוזר לזולת גם כשלא מבקשים ממנו.
הוא משתמש בגוף הפיזי ככלי לנשמה, משתמש בגשמיות ככלי לרוחניות.
הקדוש זה מי שמנסה לרומם יחד איתו את האחרים וכמובן לא מתנשא ומתגאה עליהם.
אלא משתדל לעזור
- 0
- שתפו
דווחו