פרשת אמור – ספירת העומר.

לָמָּה סוֹפְרִים – סְפִירַת הָעֹמֶר?

אֵיךְ זֶה קָשׁוּר – לְקִדּוּשׁ הַחֹמֶר?

לָמָּה דַּוְקָא – שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת?

וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר – לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת?

.

אֶלָּא שֶׁכְּדֵי לְהָכִיל הֶאָרָה – צָרִיךְ כֵּלִים,

וּלְאוֹר גָּדוֹל – צָרִיךְ לְהָכִין כֵּלִים גְּדוֹלִים.

הָאָדָם יוּכַל לְקַבֵּל – רַק אוֹר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָכִיל,

וְלָכֵן מִפֶּסַח – עֲבוֹדָה רוּחָנִית הוּא מַתְחִיל.

.

הָאוֹר מִתְגַּלֶּה – עַל יְדֵי עֶשֶׂר סְפִירוֹת,

הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ – לְגַלּוֹת אֶת הַהֶאָרוֹת.

שְׁלֹשֶׁת הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת,

הֵן אֵלֶּה שֶׁמַּעֲבִירוֹת אֶת הֶאָרָה לְשִׁבְעַת הַתַּחְתּוֹנוֹת.

הַסְּפִירוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת – הֵן בְּחִינַת כֵּלִים, מִדּוֹת,

וּכְדֵי שֶׁיַּתְאִימוּ בְּגוֹדְלָן לַהֶאָרוֹת – צָרִיךְ עֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת.

.

חֶסֶד – זוֹ נְתִינָה לְלֹא מִגְבָּלוֹת,

גְּבוּרָה – זֶה דִּין, צִמְצוּם, הַגְבָּלוֹת.

תִּפְאֶרֶת – הִיא שִׁלּוּב שֶׁל שְׁנֵיהֶם,

לָכֵן הִיא מִדַּת הָאִזּוּן – בֵּינֵיהֶם.

נֶצַח – נִצְחִיּוּת וְהַתְמָדָה,

הוֹד – כָּבוֹד, עֲנָוָה, לְהַגִּיד תּוֹדָה.

יְסוֹד – תִּקְשֹׁרֶת, חִבּוּר, נֶאֱמָנוּת,

לִנְהֹג עַל פִּי הַצֶּדֶק – וְלֹא בְּבוֹגְדָנוּת.

מַלְכוּת הִיא שִׁלּוּב שֶׁל כֹּל הַסְּפִירוֹת מֵעָלֶיהָ,

וְכֹל הַהֶאָרוֹת – זוֹרְמוֹת אֵלֶיהָ.

הִיא בִּטּוּי שֶׁל כֹּל אִידֵאָל,

בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, בַּפֹעַל – מִמּוּשׁ הַפּוֹטֶנְצְיָאל.

.

הַ"מֶלֶךְ" – הוּא זֶה שֶׁשּׁוֹלֵט,

חוֹשֵׁב לִפְנֵי שֶׁמְּדַבֵּר – וְלֹא סְתָם פּוֹלֵט.

הוּא פּוֹעֵל מֵעֲנָוָה – וְלֹא מִתַּאֲוָה,

וְנוֹתֵן – כִּי הוּא רוֹאֶה אֶת הַמְּצִיאוּת הָרְחָבָה.

.

סְפִירַת הָעֹמֶר – הִיא תִּקּוּן הָאִישִׁיּוּת,

יִשּׁוּר הָעַקְמוּמִיּוּת.

בִּמְקוֹם אָנוֹכִיּוּת – אִכְפַּתִּיּוּת,

הַחְלָפַת תְּכוּנוֹת בֶּהֶמִיּוֹת – בְּמוּסָרִיּוּת.

.

הָעֹמֶר זֶה שְׂעוֹרִים – מַאֲכַל בְּהֵמָה,

אַךְ אַחֲרֵי תִּקּוּן – נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה.

מַקְרִיבִים אֶת הַלֶּחֶם – שֶׁאוֹמְנָם מַגִּיעַ מֵהָאֲדָמָה,

אַךְ אַחֲרֵי תַּהֲלִיךְ שֶׁל הַשְׁלָמָה,

הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת מַאֲכַל אָדָם – חַלָּה טְעִימָה.

.

וְאוּלַי סְפִירַת הָעֹמֶר – זֶה תַּהֲלִיךְ יוֹמְיוֹמִי,

שֶׁל בְּנִיַּת הַמִּקְדָּשׁ – הַפְּנִימִי?

סִלּוּק שֶׁל הַחֵלֶק הָרַע,

כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יוּכַל לְקַבֵּל אֶת הַהֶאָרָה,

שֶׁל חַג מַתַּן תּוֹרָה.