בלוג

לבנות ארמון מההריסות

הַגּוּף רוֹצֶה לִישֹׁן – אַךְ הַלֵּב הִתְעוֹרֵר,

הַזִּכָּרוֹן מְצַמְרֵר,

הָעוֹלָם הַזֶּה – מְסַחְרֵר.

הַנֶּפֶשׁ – רוֹצָה לְהִתְאַוְרֵר,

הַנְּשָׁמָה – רוֹצָה לְהִשְׁתַּחְרֵר.

אַךְ הוּא מַמְשִׁיךְ – אַחֲרֵי הַגּוּף לְהִגָּרֵר.

יֵשׁ לוֹ קוֹל בָּרֹאשׁ,

שֶׁאוֹמֵר לוֹ – שֶׁמֵּהַכֹּל הוּא צָרִיךְ לַחְשֹׁשׁ.

שֶׁאֵין לוֹ יְכֹלֶת – אֶת הַיֵּצֶר לִכְבֹּשׁ,

וְלָמָּה הוּא מְדַמְיֵן שֶׁהוּא יַצְלִיחַ – לִהְיוֹת קָדוֹשׁ?

וְכֹל רֶגַע – הוּא מִלְחָמָה,

בֵּין הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ – לָרוּחַ וְהַנְּשָׁמָה.

וְזֶה קָשֶׁה – לְהִתְמַקֵּד בַּמְּשִׂימָה,

כְּשֶׁבְּתוֹכְךָ – יֵשׁ אִי הַסְכָּמָה.

אַחֲרֵי כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה כִּשְׁלוֹנוֹת,

אוּלַי אֲנִי בֶּאֱמֶת – לֹא יָכוֹל לִבְנוֹת?

אוֹמְנָם הַיֵּצֶר רָגִיל לְהוֹנוֹת,

אַךְ מָה אִם הַצְהָרוֹתָיו הַפַּעַם נְכוֹנוֹת?

מָה אִם אֵין לִי יְכֹלֶת לְהִשְׁתַּנּוֹת?

מָה אִם אַף פַּעַם לֹא אֶתְגַּבֵּר עַל הַזִּכְרוֹנוֹת?

מָה אִם לָעַד יַמְשִׁיכוּ הַחֶזְיוֹנוֹת?

מָה אִם לֹא תִּשְׁתַּנֶּה הַתּוֹצָאָה – אַחֲרֵי אֵינְסְפוֹר נִסְיוֹנוֹת?

מָה אִם הַחַיִּים – יִהְיוּ רֶצֶף שֶׁל אֲסוֹנוֹת?

מָה אִם לְעוֹלָם לֹא אֵצֵא מֵהַדִּכְּאוֹנוֹת?

מָה אִם יִגָּמְרוּ לִי הָרַעֲיוֹנוֹת?

מָה אִם אַף פַּעַם לֹא יִהְיוּ לִי מִדּוֹת מְתֻקָּנוֹת?

אַךְ זֶה רַק הַיֵּצֶר – שֶׁמְּנַסֶּה לְיָאֵשׁ,

הַנִּיצוֹץ שֶׁכִּמְעַט כָּבָה – עוֹד יַבְעִיר אֵשׁ,

עַד שֶׁהַיֵּצֶר – יִהְיֶה זֶה שֶׁיִּתְיָאֵשׁ.

אֲנִי אָקוּם – מֵהַנְּפִילָה,

אֲנִי אָפִיץ אוֹר – בָּאֲפֵלָה.

אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה,

בְּעֹצְמַת הַמְּחִילָה,

בָּאֵנֶרְגִּיָּה שֶׁל מִשְׁפָּט אוֹ מִלָּה,

כְּדֵי לְהַתְחִיל – מֵהַתְחָלָה.

אֲנִי אַמְשִׁיךְ שׁוּב וָשׁוּב לְנַסּוֹת,

לִבְנוֹת אַרְמוֹן – מֵהַהֲרִיסוֹת.

לֹא אֲקַבֵּל אֶת הַתְּבוּסוֹת,

כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן – מָה לַעֲשׂוֹת.

וְאוּלַי הַגִּישָׁה הַמֵּיטָבִית,

הִיא חִיּוּבִית – בְּשִׁלּוּב עִם קְרָבִית?