עיוורים לכאבם של אחרים

הֵם לֹא מְבִינִים – וְזֶה מְתַסְכֵּל,

לָמָּה אַף אֶחָד עַל הַלֵּב שֶׁלִּי – לֹא מִסְתַּכֵּל?

בִּמְקוֹם בַּגֶּזֶר – הֵם בּוֹחֲרִים בְּמַקֵּל,

וּבִמְקוֹם לְהָכִיל – לְהִתְנַכֵּל.

וּפִתְאוֹם קָשֶׁה לוֹ לְעַכֵּל,

אֵיךְ הָעוֹלָם הַזֶּה – כֹּל כָּךְ הִתְקַלְקֵל?

.

לָמָּה הֵם לֹא מִסְתַּכְּלִים -עַל כְּאֵבָם שֶׁל אֲחֵרִים?

הַאִם הֵם עִוְרִים?

הַאִם הֵם לֹא רוֹאִים – אֶת הַלְּבָבוֹת שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים?

לָמָּה הֵם לֹא חוֹשְׁבִים – לִפְנֵי שֶׁהֵם מְדַבְּרִים?

הֵם לֹא מַבִּיטִים – עַל הַשְּׁבָרִים שֶׁנּוֹצָרִים.

לָמָּה הֵם לֹא עוֹצְרִים?

מָה הֵם רוֹצִים אוֹתָם – קְבוּרִים?

.

כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ תִּגְבֹּרֶת,

הוּא מְחַפֵּשׂ תְּמִיכָה – לֹא בִּקֹּרֶת.

לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ – "אֱמֶת דּוֹקֶרֶת",

יֵשׁ זְמַנִּים שֶׁהִיא מוֹעִילָה – כְּמוֹ סְנוֹקֶרֶת.

וְאִם אֶת הַבְּעָיָה – הִיא לֹא פּוֹתֶרֶת,

וְאֶת הָאָדָם – יוֹתֵר שׁוֹבֶרֶת,

אוּלַי בְּרֶגַע זֶה – הִיא מְיֻתֶּרֶת?

.

לִפְעָמִים כֹּל מָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ – זֶה עִידוּד וְהַקְשָׁבָה,

שֶׁיְּפַנּוּ לוֹ קְצָת זְמַן – וְיַשְׁקִיעוּ בּוֹ מַחְשָׁבָה.

לֹא הִסְתַּכְּלוּת עַל הַתְּמוּנָה הָרְחָבָה,

אוֹ מִלִּים שֶׁקָּרָאתָ – בְּאֵיזוֹ כַּתָּבָה.

פָּשׁוּט אִכְפַּתִּיּוּת וְאַהֲבָה,

הִשְׁתַּתְּפוּת בַּכְּאֵב – וְשִׂיחָה טוֹבָה.

.

אַךְ לֹא תָּמִיד יֵשׁ אֶת הַמִּישֶׁהוּ הַזֶּה – בְּעֵת צָרָה,

גַּם כְּשֶׁהָאָדָם בְּלֵית בְּרֵרָה – פּוֹנֶה לְעֶזְרָה.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁנֶּעֱלָמִים כְּשֶׁרַע,

אַךְ אוּלַי גַּם הֵם – מִתְמוֹדֶדִים עִם סְעָרָה?

.

וְאוּלַי גַּם אֲנִי עִוֵר לַכְּאֵב שֶׁלָּהֶם?

אוּלַי אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ – מָה בֶּאֱמֶת עוֹבֵר עֲלֵיהֶם?

גַּם הֵם מִתְמוֹדֶדִים עִם קְשָׁיִים בְּחַיֵּיהֶם,

וַאֲנִי לֹא מוּדָע – לְכֹּל צָרוֹתֵיהֶם.

.

וְאוּלַי גַּם אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכְּאֵב שֶׁלִּי – וְלֹא אוֹתָם?

אָז אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִשְׁפֹּט אֶת הִתְנַהֲגוּתָם,

אִם אֲנִי מִתְנַהֵג בְּדִיּוּק כְּמוֹתָם?

.

אָז אוּלַי בִּמְקוֹם לִרְאוֹת אֶת הַפְּגָמִים אֶצְלָם,

וְלִכְעֹס עַל כֻּלָּם.

אֲנִי צָרִיךְ לְהָבִין – שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ מֻשְׁלָם,

וְשֶׁתִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי – זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי לְתִקּוּן עוֹלָם?