בלוג

שלושה משפטים

מָה אִם יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה מִשְׁפָּטִים קְצָרִים,

שְׁמִי שֶׁחוֹזֵר עֲלֵיהֶם בְּרֶצֶף – עֶשֶׂר פְּעָמִים,

נִזְכַּר – בְּגִלְגּוּלָיו הַקּוֹדְמִים?

כֻּלָּנוּ מִסְתַּקְרְנִים – מִיְּדִיעַת דְּבָרִים עֲלוּמִים,

כֻּלָּם רוֹצִים לָדַעַת – אִם אַחֲרֵי הַמָּוֶת מִתְקַיְּמִים.

אַךְ מָה אִם הַזִּכְרוֹנוֹת – לֹא סְתָם חֲסוּמִים?

מָה אִם אֵין לָנוּ יְכֹלֶת – לְהָכִיל גַּם גִּלְגּוּלִים קוֹדְמִים?

מָה אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ,

שֶׁכֹּל מִי שֶׁנִּסָּה – הִשְׁתַּגֵּעַ?

בְּיַם הַזִּכְרוֹנוֹת – הוּא טוֹבֵעַ,

וְאֵינְסְפוֹר כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה – הוּא בּוֹלֵעַ.

הַאִם גַּם אָז – תִּהְיֶה מְעֻנְיָן לָדַעַת?

גַּם אִם הַיֶּדַע – עָלוּל לִגְרֹם לְךָ לְאוֹבְדָן הַדַּעַת?

וְאוּלַי עָדִיף הַמַּצָּב – שֶׁהַנֶּפֶשׁ לֹא מוּדַעַת,

כָּךְ הִיא פָּחוֹת נִפְגַּעַת – וְלֹא מִשְׁתַּגַּעַת.

הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה – כֹּל כָּךְ מְסֻכָּנִים,

כִּי רֹב הָאֲנָשִׁים – סַפְקָנִים וְסַקְרְנִים.

הֵם טוֹעִים לַחֲשֹׁב – שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים,

שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהִתְמוֹדֵד – עִם יְדִיעַת הַגִּלְגּוּלִים.

שֶׁעֲלֵיהֶם הַכְּלָלִים הָרְגִילִים – לֹא חָלִים,

וְאָז הֵם מְנַסִּים – וְהוֹפְכִים לְחוֹלִים.

מָה אִם זוֹ הַסִּבָּה – שֶׁהֵם נִגְנְזוּ בִּסְפָרִים עַתִּיקִים?

כִּי מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בְּכָךְ – זֶה רַק צַדִּיקִים.

אַךְ מָה קוֹרֶה – כְּשֶׁמְּשׁוֹרֵר מוֹצֵא אוֹתָם בִּסְפָרִים זְרוּקִים?

הַאִם הוּא יְנַסֶּה אוֹתָם – לַמְרוֹת הַנְּזָקִים?

וּמָה אִם הוּא הִצְפִּין אוֹתָם – בַּשִּׁיר שֶׁהוּא כָּתַב?

הַאִם תְּחַפֵּשׂ אוֹתָם – בֵּין בָּתָּיו?

הַאִם תַּצְלִיחַ לְגַלּוֹת אוֹתָם – בֵּין מִלּוֹתָיו?

הַאִם יֵשׁ לְךָ יְכֹלֶת לְהַפְרִיד – בֵּין הַ"מִשְׁפָּטִים" לְמִשְׁפָּטָיו?

וּמָה תַּעֲשֶׂה – אִם תְּגַלֶּה?

הַאִם הַסַּקְרָנוּת שָׁוָה – אֶת הַסִּכּוּן שֶׁתִּהְיֶה חוֹלֶה?

וּכְשֶׁיֵּשׁ לְךָ מִלִּים בָּרֹאשׁ – שֶׁאַתָּה לֹא מְסֻגָּל לִשְׁכֹּחַ,

הַאִם בְּעַצְמֶךָ בֶּאֱמֶת – תּוּכַל לִבְטֹחַ?