פרשת נשא – יחודיות הכוונות.
לָמָּה הַתּוֹרָה פֵּרְטָה – אֶת קֹרְבָּנוֹת הַנְּשִׂיאִים,
אִם אֶת אוֹתוֹ קֻרְבַּן – הֵם מְבִיאִים?
מָה הַתּוֹרָה רוֹצָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ בְּזֶה,
עַל פְּעֻלּוֹת – בָּעוֹלָם הַזֶּה?
.
אֶלָּא שֶׁגַּם אִם שׁוּם דָּבָר בַּפְּעֻלָּה – לֹא הִשְׁתַּנָּה,
הָיָה שֹׁנִי גָּדוֹל – בַּכַּוָּנָה.
הָרִאשׁוֹן כִּוֵּן מַלְכוּת הַשֵּׁנִי לְחֶסֶד וְהַשְּׁלִישִׁי לְבִּינָה,
וְהַתּוֹרָה מוֹבִילָה אוֹתָנוּ לְמַסְקָנָה,
שֶׁהַכַּוָּנָה אוּלַי שְׁקוּפָה וְחַסְרַת אַבְחָנָה,
אַךְ מַשְׁמָעוּת רַבָּה – בָּהּ טְמוּנָה.
.
גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ אֲחִידוּת בָּעֲשִׂיָּה הַחִיצוֹנִית,
יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל – בַּכַּוָּנָה הַפְּנִימִית.
הַכַּוָּנָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת – רוּחָנִית אוֹ גַּשְׁמִית,
אִישִׁית, מִשְׁפַּחְתִּית – לְאֻמִּית אוֹ כְּלָל עוֹלָמִית.
.
הַמַּעֲשֶׂה חָשׁוּב – אַךְ הַכַּוָּנָה הִיא הָעִקָּר,
בִּלְעָדֶיהָ – הַמַּעֲשֶׂה עָקָר.
אַךְ לֹא תָּמִיד – בְּמַרְאֶה זֶה נִכָּר,
בְּדִיּוּק כְּמוֹ – מֶלַח וְסֻכָּר.
.
הֵם דּוֹמִים מְאוֹד – בְּמִרְקָמָם וּבְצִבְעָם,
אַךְ שׁוֹנִים מְאוֹד – בְּרֶגַע שֶׁנִּטְעַם.
פּוֹלִיטִיקָאִים יְכוֹלִים לְחַרְטֵט אֶת הָעָם,
כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כִּסְּאָם.
אַךְ הֵם לֹא יְכוֹלִים לְשַׁקֵּר אֶת בּוֹרְאָם,
לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה טוֹב – הָאָדָם יִנְאַם.
.
הַבּוֹרֵא רוֹאֶה גַּם אֶת הַ'לֶּב',
אֶת מִי הָאָדָם בֶּאֱמֶת אוֹהֵב.
לְמָה הוּא תָּאֵב,
וּמָה גּוֹרֵם לוֹ – לְכֵּאֵב.
הַאִם בְּאָחֵרִים הוּא מִתְחַשֵּׁב?
אוֹ שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ כְּכֶבֶשׂ – אַךְ זְאֵב.
.
הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת – עַל יִחוּדִיּוֹת הַכַּוָּנוֹת,
גַּם כְּשֶׁהַפְּעֻלּוֹת – אֵינָן שׁוֹנוֹת.
הַכַּוָּנוֹת יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת מְגֻוָּנוֹת,
וְאָנוּ שׁוֹאֲפִים – שֶׁהֵן תִּהְיֶינָה עֶלְיוֹנוֹת.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי מִפָּרָשָׁתֵנוּ,
שֶׁיִּחוּדִיּוּתָהּ שֶׁל אִישִׁיּוּתֵנוּ,
מִתְגַּלָּה – בְּכַוָּנוֹתֵינוּ?
שֶׁגַּם כְּשֶׁיֵּשׁ אֲחִידוּת – בְּמַעֲשֵׂינוּ,
אָנוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹר – עַל יִחוּדִיּוּתֵנוּ.
וְאִם רַק נְמַמֵּשׁ זֹאת בִּפְעֻלּוֹתֵינוּ וּתְפִלּוֹתֵינוּ,
וּנְמַמֵּשׁ אֶת מְלוֹא פּוֹטֶנְצְיָאל נִשְׁמָתֵנוּ,
תַּגִּיעַ בִּמְהִירוּת – גְּאֻלָּתֵנוּ.

פירוש השיר: פרשת נשא – יחודיות הכוונות.
.
השיר מתחיל בשאלה, למה התורה פירטה כל כך הרבה על קורבנות הנשיאים אם כולם הקריבו קורבן זהה?
הרי היא יכלה לסכם את זה בשורה אחת, "וכל הנשיאים הקריבו כך".
אז מדוע להאריך כל כך?
במיוחד כשיודעים שהתורה היא אלוקית ואין בה אות מיותרת.
.
אלא שטמון כאן סוד גדול שהתורה רוצה ללמד אותנו, שאומנם המעשים היו זהים, אך הכוונות היו שונות.
אנחנו רואים חלק מהמעשים שאחרים עושים, אך אנו לא יודעים מה היו כוונותיהם מאחורי הקלעים.
האם זה שתרם סכום משמעותי עשה את זה בכוונה טהורה או כדי לספר את זה אח"כ לחבריו כמה הוא אדם טוב?
לפעמי
- 0
- שתפו
דווחו