להאיר את האפלה : מה עובר על המתמודדים עם סכיזופרניה ?

בשיתוף חברת Bristol Myers Squibb ללא מעורבות בתכנים

סכיזופרניה היא מחלה שרב הנסתר בה על הגלוי: רבים מזהים אותה בעיקר עם תסמינים כמו הזיות ומחשבות שווא, אבל היא מורכבת הרבה יותר, וכך גם ההשלכות שלה על חיי המתמודדים עמה. במה המחלה מתבטאת, מה הקשיים ביום-יום ולמה כל כך קשה להתמיד בטיפול?
 
על כל אלו ענתה ד"ר ליהי רוזנר, מומחית בפסיכיאטריה ורופאה בכירה במערך לבריאות הנפש במרכז הרפואי מעייני הישועה, שהתארחה ב"קו ראשון לסל", התוכנית החדשה מבית MEDNET שמטרתה העלאת מודעות והנגשת מידע רפואי מהימן לקהל הרחב. בשיחה עם פרופ' איל שוורצברג, סיפרה ד"ר רוזנר על החידושים המדעיים שמעניקים תקווה חדשה למטופלים ולמשפחותיהם.

המורכבות בטיפול בסכיזופרניה

"סכיזופרניה היא מחלה מוחית כרונית ומורכבת שמתפרצת לרוב בבגרות הצעירה", מחדדת ד"ר רוזנר. "חשוב להבין שהמחלה אינה מתבטאת רק בתסמינים כמו מחשבות שווא והזיות, אלא כוללת גם תסמינים כמו נסיגה חברתית, אפתיה ואובדן הנאה, וכן פגיעה קוגניטיבית ביכולת הריכוז, הזיכרון והתפקוד היומיומי".
"המורכבות הגדולה ביותר בטיפול היא העובדה שהמחלה פוגעת ביכולת של המטופל להבין שהוא זקוק לעזרה, מה שמוביל לאתגר עצום בהתמדה לאורך זמן. מטופלים רבים חווים תסכול עמוק כאשר הטיפולים המקובלים עשויים אמנם לעזור, אך לעיתים קרובות מלווים באתגרים סביב תופעות לוואי".
 
הדרך שבה טופלו חולי הסכיזופרניה השתנתה עם השנים, ולא במקרה. "במשך עשרות שנים, כלל הטיפולים האנטי-פסיכוטיים התמקדו במנגנון אחד מרכזי: חסימת קולטני דופמין במוח. הדופמין הוא מתווך עצבי חשוב, וכאשר יש בו פעילות יתר באזורים מסוימים, הוא מעורר את התסמינים הפסיכוטיים. החסימה הזו אכן סייעה לשלוט בתסמינים הבולטים של המחלה, אך מכיוון שדופמין אחראי בגוף גם על תנועה, ויסות הורמונלי ועוד, הטיפולים הישנים נשאו עימם תופעות לוואי לא פשוטות. בין התופעות הללו ראינו לעיתים קרובות תופעות מוטוריות או תחושת נוקשות, השמנה משמעותית והשפעות מטבוליות, ישנוניות רבה, ולעיתים גם שינויים הורמונליים שגרמו אי-נוחות רבה למטופלים", מסבירה ד"ר רוזנר את הסיבות המרכזיות לכך שמטופלים בעבר נטו להפסיק את הטיפול מדי פעם.

פריצות הדרך החדשות

"כיום אנו רואים פריצת דרך מדעית מרתקת שבה 'יוצאים מהקופסה' של טיפול דרך חסימת קולטני דופמין בלבד ומתחילים להתמקד במערכות עצביות אחרות במוח, כמו המערכת המוסקרינית", מסבירה ד"ר רוזנר את החידושים האחרונים בטיפול במחלה.
"הרעיון הוא להפעיל או לווסת קולטנים ספציפיים במוח שמשפיעים על ויסות החומרים בצורה עדינה ומדויקת יותר. המנגנונים החדשים הללו פותחים פתח לתקווה גדולה: הם מציגים יעילות טיפולית טובה, ומבחינת פרופיל הבטיחות הם שונים בתכלית, ואינם נושאים עמם את אותן תופעות לוואי קלאסיות של הפרעות תנועה או עלייה קיצונית במשקל שמאפיינות את הטיפולים הישנים". לצד זאת, היא מציינת כי "בתחילת הדרך הטיפולים עשויים להיות מלווים בתופעות לוואי קלות וחולפות במערכת העיכול או בעלייה קלה בדופק, שניתנות לניהול רפואי נכון".

"אפשר לחיות לצד הסכיזופרניה באיכות חיים גבוהה"

לפי ד"ר רוזנר, התמדה בטיפול היא שם המשחק. מחלה כרונית דורשת שותפות אמת בין המטופל, המשפחה והצוות המטפל. "כשאדם מרגיש טוב יותר ואינו סובל מתופעות לוואי מכבידות, הסיכוי שהוא יתמיד בטיפול לאורך זמן עולה פלאים".
לסיכום, מדגישה ד"ר רוזנר שאין טיפול שמתאים לכולם באופן אחיד. רפואה מתקדמת פירושה התאמה אישית. בחירת הטיפול התרופתי הנכון, בחינת המנגנונים ובניית תכנית הטיפול נעשות אך ורק על ידי הרופא המטפל בשיתוף מלא עם המטופל וסביבתו הקרובה, תוך התאמה מדויקת למצבו הרפואי ולאורח חייו. "המסר שלי הוא שסכיזופרניה היא מחלה שניתן לחיות לצדה באיכות חיים גבוהה. החדשנות הרפואית מעניקה לנו היום כלים מתקדמים מתמיד. אל תישארו לבד, היו בקשר רציף עם גורמי הטיפול, ויחד אפשר למצוא את הדרך הנכונה לאיזון ולתקווה", מסכמת ד"ר רוזנר.
בשיתוף חברת Bristol Myers Squibb ללא מעורבות בתכנים