יום יום רומא

בשבוע שעבר נסעתי לרומא, ארזתי מזוודה ל – 5 ימים, ניפחתי אוויר בגלגלי הכסא ויצאתי לדרך.
הנסיעה הייתה לכנס השנתי לעמותות טרשת נפוצה אבל היום אני לא אפרט על הכנס,הוא יקבל פוסט מכובד משל עצמו. היום אני רוצה להוסיף את רומא לרשימת היעדים שבדקתי את נגישותם.
בשורה התחתונה רומא ממש לא נגישה, העיר העתיקה מרוצפת כולה באבנים שאולי במקור היו " משתלבות" היום הן בלגן אחד גדול של גבהים, חריצים וחורים. להתנייד עם הכסא היה מאוד קשה, גם כשהיה מי שידחף מאחור ובהרבה מקומות נעזרתי בו כהליכון ולא הכסא.
בתוך הכנסיות והמבנים היה נוח ונגיש. בוותיקן הכסא חסך עמידה של לפחות שעה בתור להיכנס אבל היינו צריכים להדוף מדריכי סיור מקומיים שניסו למכור לנו סיור מודרך שמדלג על התור בטוענה שגם עם כסא גלגלים עומדים בתור.
נסענו פעמיים באוטובוס ולמרות שנראה שיש מעלון לכסא גלגלים הנהג לא פתח אותו, כיוון שאני מסוגלת לקום לא התעקשתי אז לא ברור לי מה הייתה התשובה אם הייתי מבקשת.
בשכר הימים השתמשנו במוניות, יותר יקר בהרבה אבל מקצר מרחקי הליכה וחוסך זמן וכוח.
היינו במלון מחוץ לעיר כיוון ששם היה הכנס, חשבתי לעבור למרכז העיר לאחר סיום הכנס אבל בבדיקות שעשיתי מול כמה מלונות הם לא היו נגישים, או בלי מעלית או עם מדרגות רבות מהרחוב לכניסה. בדקתי עם המלונות במייל ולא בטלפון כדי להיות בטוחה שמבינים את השאלה ושאני מבינה את התשובה. אמנם במלונות העובדים אמורים לדעת אנגלית אבל לא כולם מבריקים ולא רציתי ליפול על אחד שלא ממש מבין בטלפון את השאלה שלי. מייל תמיד אפשר להעביר לעוד עובד.
במלון שהייתי Barceló Aran Mantegna היה חדר נגיש. היו בו שתי מקלחות האחת רגילה עם אמבטיה ואסלה רגילה והשניה עם טוש במפלס אחד עם הרצפה, כסא בפסטיק ואסלה גבוהה (לי היא הייתה גבוהה מידי ולא נוחה אבל זו אסלה שיש בהרבה מקומות בשרותי נכים. המלון מרוחק מהעיר 40 דקות באוטובוס שעולה 1.5 יורו לכיוון או עשרים במונית שעלתה 20-30 יורו, תלוי ביעד המבוקש בעיר.
לסיכום רומא לא ממש נגישה, למי שממש תלוי בכסא עדיף לבחור יעד נגיש יותר או לדאוג למישהו חזק שיעזור בדחיפות הכיסא.