האם כאב כרוני במתבגרים מושפע מהכאב הכרוני של ההורים?  על שאלה זו ניסו לענות חוקרים מהאוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה במדינת Nord-Trøndelag, נורווגיה. מעבר לקשר אפשרי בין כאב כרוני של ההורה לכאב כרוני לא ספציפי של המתבגר,  עבודה זו בדקה  גם את ההשלכה שיש לגורמים סוציו אקונומיים ופסיכולוגיים בהקשר זה.  העבודה התפרסמה  לראשונה   on-line- בכתב העתArchives of Pediatrics and Adolescent Medicine.  בנובמבר-2012    המחקר, מבוסס אוכלוסייה כלל 5370 בני נוער בגילאי 13-18 שנים והוריהם שנבחרו באופן אקראי ומלאו שאלון כאב.   כאב  כרוני של המתבגר הוגדר ככאב לא ספציפי באחד או יותר אתרים בגוף שאינו קשור למחלה,פגיעה מסוימת ונמשך לפחות שבוע -  במהלך שלושה חודשים האחרונים לתאריך מילוי השאלון. כאב מפושט כרוני הוגדר ככאב ביותר משלושה אתרים בגוף.   נמצא קשר חיובי מובהק בין כאב כרוני של ההורה לכאב כרוני לא ספציפי של המתבגר.   כאשר שני ההורים סבלו מכאב  כרוני שכיחות  כאב כרוני  מפושט בקרב המתבגרים הייתה יותר גבוהה.   גורמים פסיכולוגיים וסוציו אקונומיים לא נמצאו משפיעים על הממצאים, אולם  מבנה המשפחה נמצא כגורם משפיע משמעותי במיוחד כאשר המתבגר חי עם אמו. כלומר, מתבגרים שחיו בעיקר עם אם הסובלת מכאב כרוני נטו לסבול יותר מכאב כרוני - ממצא זה לא היה משמעותי בהקשר זה לאב.   המסקנות: כאב כרוני של ההורה קשור לכאב כרוני לא ספציפי של הילד, במיוחד כאשר שני ההורים סובלים מכאב. למבנה המשפחה יש משמעות  בהשפעה שיש לקשר ההורי על התופעה בקרב מתבגרים.   עבודה זו מרמזת על הצורך בתכנית התערבות המתמקדת בהורים הסובלים מכאב כרוני כיצד לסייע להם להתמודד עם הכאב והשלכותיו על הילדים.  כתבה נוספת בהשפעה שיש להתמודדות ההורה על ביטויי הכאב של הילד בואו נדבר על זה בפורום כאבים