שלום, חברה קרובה חוותה אובדן של אדם שהייתה אחראית עליו במסגרת מסויימת לפני כחצי שנה. במהלך שלושת החודשים הראשונים לא נראה דבר חריג בהתנהגות שלה. היא לקחה את המקרה מאוד קשה, אך זה הרגיש מאוד לגיטימי באותה תקופה. לאורך הזמן היא הפסיקה ליהנות מפעילויות, חייכה חיוכים מזוייפים, האשימה את עצמה במקרה. התפטרה מאותה עבודה ובמשך כשבועיים ישנה במהלך רוב היום והתחילה לצייר מראות כואבים. ניסיתי שלא להעלות את הנושא מתוך מחשבה שזה יעזור לה לשכוח ולהתגבר. מסתבר שהקולות בראש שלה רק גברו. היא לא מדברת על הנושא הזה כמעט עם אף אחד ולא הסכימה (לפני חודשיי