היי לכולם,
לפני כשנתיים אושפזתי אחרי שבוע של דימומים ללא צואה וכאבי בטן איומים ללא יכולת להכניס כלום לפה, עשו לי בדיקות ושלחו ביופסיה , חזר ממצא שהם יודעים שזה או קרוהן או קוליטיס אבל לא יודעים להצביע על סוג מסויים של מחלה.
מאז אני עוברת את כל הרופאים ואף אחד לא מצליח בשום שיטה (טבעית, קונבנציונלית, תזונה או תרופות מכל סוג) לשנות ולשפר. תקופות בודדות של שיפור קל אבל העצבות הראשונה, יום אחד לחוץ, ריב עם החבר וכל מעט סטרס מיד התפרצות ושוב החמרה, חשוב לציין שאני בחורה מאוד רגישה ולוקחת ללב. המחלה גורמת להדרדרות בעוד ועוד אזורים בגוף
שלום פרלי,
ברוכה הבאה לקהילת קרוהן קוליטיס , צר לי שאלו הם הנסיבות אבל לשם כך אנחנו כאן.
ממליץ לך ראשית ללמוד על המחלה ואפשר להתחיל במדריכי הבריאות שנמצאים בדף הקהילה מצד שמאל.
תוכלי גם ללמוד משאלות הפונים ותראי שיש שונות גדולה בין הפונים אבל מה שבטוח מה שמשותף לכולם , זה לא זבנג וגמרנו אלא תהליך.
איבחון, טיפול והגעה לרמיסיה (רגיעה) הם רק התחלת התהליך ואז המשימה שלנו לנסות לשמור על המצב הזה לאורך זמן ככל האפשר.
לתחושתי נדדת בין יותר מידי שיטות ורופאים בזמן כה קצר, ואת שואלת על רופא ממולץ והטוב ביותר.
אני חושב שחשוב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולפרלי.
אמנם יש שוני בין חולה אחד למשנהו ,אך הגורם הריגשי/נפשי משחק תפקיד חשוב במחלות אלו.לכן הטיפול חייב להיות במקביל בכל המישורים.את לא מציינת מאלו תחומים היו הרופאים שאצלם ביקרת לבעיה.בהנחה שלפחות הרופא הפרטי שאת מציינת:"אני כבר תקופה ארוכה אצל רופא פרטי" הוא גסטרואנטרולוג.היה מקום שישלח אותך למיון עם המלצה לאישפוז לאור מצבך כפי שתארת.מניסיון אישי:צריך להיזהר מרופאים פרטיים שמחזיקים אותך כ"נכס"במשך שנים ו"מבודדים" אותך ממערכת הבריאות.במצבי עקה/דחק/סטרס המאפיינים חולי IBD רבים בהם מוטמעת במידה לא קטנה התכונה לפתח תלותיות "במושי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו