אני מרגישה כאילו אני שוקעת. העולם מתקדם מהר מידי מסביבי כשאני רוצה להשאר על הספה או במיטה אבל אני עדיין תיפקודית כי צריך משכורת ולראות את ההורים ואני גרה עם בן זוגי (שתומך, אוהב, מכיל ומקשיב ואני גם משתפת) אבל זה כאילו אני פה אבל לא באמת פה.
אני מנסה לעזור לעצמי.
רציתי לקבוע תור לפסיכולוגית. הגעתי לאתר של כללית, אחת לא חזרה אליי, שניה לא מקבלת מטופלים חדשים, לשלישית הייתי צריכה לשלוח הפניה ואני עדיין ממתינה.
רציתי גם להתייעץ עם פסיכיאטרית דרך כללית על האופציה להחליף מציפרלקס שניתן לי על ידי רופא משפחה. אז או שזה לנסוע לתל השומר,
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
כל חיי סבלתי מחרדות, דכאון ליווה את זה לפרקים. הדכאון בא והולך. הפסקתי ציפרלקס לפני שנה כי לא רציתי להעלות מינון ועכשיו אני פשוט במצב סטטי של סבל. כל יום הוא מאבק מחדש. אני לא אובדנית, אבל אני מרגישה גם שאני לא יכולה ככה יותר. אני לא רוצה לחזור לכדורים. ניסיתי NLP, רפואה משלימה והומאופט ואני נורא קרובה להכנע ולקחת כדורים שוב. אני לא מסוגלת יותר להרגיש ככה. החרדות, הטיקים, העצבות שלא נגמרת, חוסר הסבלנות שלי לכל סובביי. אני ממציאה דברים ומגלה רק מאוחר יותר שזה בראש שלי (התנהגות של אנשים כלפיי שלא הייתה קיימת, או שהגזמתי בראש). אני מרגיש
-
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 17.1.2016מיכל היקרה
הסבל הרב ותחושת חוסר השליטה נשמעת חזק וברור מדברייך. נשמע שאת למודת ניסיון אבל רציתי לשאול האם ניסית טיפול קוגניטיבי התנהגותי (cbt)? הטיפול מתמודד בצורה יעילה עם המחשבות, הרגשות וההתנהגות שאת מתארת. אם תרצי אסביר עוד. את גם יכולה לחפש בגודל את המושג טעויות או עיוותים חשיבה. כולנו לוקים בהם אך נשמע שאצלך הם יותר משמעותיים.
לבסוף שווה התייעץ עם פסיכיאטר טוב ולחשוב ביחד אם ואיזה טיפול כדאי לקחת. מה עם שכתבת נשמע שמרכיב הורדתי יותר משמעותי מדיכאון.
איך זה נשמע לך?
-
Edit תודה לכם על התגובות. באמת.
אני לא יודעת אם אני מסוגלת ללכת לפסיכולוג או פסיכיאטר. אני מתביישת מבן זוגי שלא מעורב בדבר חוץ מזה שיודע שאני סובלת מחרדות. אני לא מסוגלת לערב אותו והוא לא באמת מחפש לדעת יותר מזה. אני צריכה לעבור הליך עם עצמי לפני שאפנה לעוד עזרה חיצונית. רק המחשבה על לחפש ולהתקשר ולקבוע ומתי ומה לומר לבן זוג שלי מכניסה אותי עוד יותר לחרדות נוראיות. איך בן אדם שלא יכול לקום אמור להקים את עצמו לעשות את זה? מה שכתבתם גרם לי לחשוב שאני חזקה יותר ממה שאני מרגישה וזה מוערך נורא. -
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 18.1.2016לגבי שיתוף בן הזוג זה תלוי בך והיחסים כמובן. כתבת שאת מתביישת כלומר את חושבת שהוא יכול לסייע?
מה כ"כ מאיים במחשוב על פסיכולוג או פסיכיאטר? זה יהפוך את המצב לאמיתי? -
Edit מיכל יקרה/חברים יקרים,
זמן מה אני קוראת את הפוסטים והתגובות באתר וממש רוצה לשאול שאלה שמעיקה עלי וגם קשורה לפוסט של מיכל בנוגע להפסקת הכדורים.
ובכן, אני נטלתי ציפרלקס למשך כ-7 שנים בעקבות תסמונת התשישות הכרונית שלוותה בחרדות, ובשלב מסויים החלטתי להפסיק. ההפסקה היתה כרוכה בסבל נוראי ולוותה בתופעות פיזיות ונפשיות איומות שקשה לתארן.
התופעות שינו צורה ולוו בחרדות קשות, דיכאון, מחשבות טורדניות וחוסר שקט נפשי קיצוני, כאשר בסופו של דבר, לאחר כחצי שנה נכנעתי וחזרתי לציפרלקס.
מאז ועד היום (חלפו כ-5 שנים) לא חזרתי לעצמי ולאותה תקופה של נטיל -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 21.1.2016קרין יקרה. השאלה שלך מאוד במקום!!!. אני מציעה לך לכתוב אותה שוב ולהעלות אותה בנפרד שכן מי שלא קורא את הפוסט של מיכל לא יגיע לשאלה שלך....לעצם העניין, ראיתי הרבה מאוד אנשים שנטלו ציפרלקס וגם הפסיקו. מההתרשמות שלי היא שכאשר חוזר הדיכאון ו/או החרדה התחושה היא כל כך קשה כנגד התחושה שהייתה קודם לכן (על הציפרלקס) שלאנשים נדמה שהייתה החרפה. היו מצבים שבהם האדם אמר לי : "אבל קודם לא הרגשתי כך וכך..." כאשר אני תעדתי את אותה ההרגשה בדיוק קודם לכן...ועוד משהו: לאחר הפסקה והתחלה של אותו הכדור מחדש לפעמים הגוף מגיב לגמרי אחרת. יכול להיות שהציפרלקס -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 28.1.2016קרין יקרה. נסי להבין מהרופא שלך מה הראציונל שלו ומדוע הוא מתעקש על היצמדות לכדור הספציפי הזה? תמיד אפשר ובמקרים מסוימים כדאי לשמוע חוות דעת מקצועית נוספת. מה דעתך?
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו