שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

מ

מיכלפ83

חבר קהילה
הצטרפתי ב־ 16/01/16

בלוגים שמעניינים אותי

מ
אני מרגישה כאילו אני שוקעת. העולם מתקדם מהר מידי מסביבי כשאני רוצה להשאר על הספה או במיטה אבל אני עדיין תיפקודית כי צריך משכורת ולראות את ההורים ואני גרה עם בן זוגי (שתומך, אוהב, מכיל ומקשיב ואני גם משתפת) אבל זה כאילו אני פה אבל לא באמת פה. אני מנסה לעזור לעצמי. רציתי לקבוע תור לפסיכולוגית. הגעתי לאתר של כללית, אחת לא חזרה אליי, שניה לא מקבלת מטופלים חדשים, לשלישית הייתי צריכה לשלוח הפניה ואני עדיין ממתינה. רציתי גם להתייעץ עם פסיכיאטרית דרך כללית על האופציה להחליף מציפרלקס שניתן לי על ידי רופא משפחה. אז או שזה לנסוע לתל השומר,
  • User Avatar
    2 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מ
כל חיי סבלתי מחרדות, דכאון ליווה את זה לפרקים. הדכאון בא והולך. הפסקתי ציפרלקס לפני שנה כי לא רציתי להעלות מינון ועכשיו אני פשוט במצב סטטי של סבל. כל יום הוא מאבק מחדש. אני לא אובדנית, אבל אני מרגישה גם שאני לא יכולה ככה יותר. אני לא רוצה לחזור לכדורים. ניסיתי NLP, רפואה משלימה והומאופט ואני נורא קרובה להכנע ולקחת כדורים שוב. אני לא מסוגלת יותר להרגיש ככה. החרדות, הטיקים, העצבות שלא נגמרת, חוסר הסבלנות שלי לכל סובביי. אני ממציאה דברים ומגלה רק מאוחר יותר שזה בראש שלי (התנהגות של אנשים כלפיי שלא הייתה קיימת, או שהגזמתי בראש). אני מרגיש
  • User Avatar
    9 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק