בשנה האחרונה מאז חליתי בסרטן נודע לי כי מחלה זאת הינה מדבקת. לא סם מדבקת במגע או בקרבה אלא גם מועברת באמצעות הטלפון הקוי וכמובן הסלולרי. צחוק, צחוק מאז נודע דבר מחלתי כולם חוששים להפריע פתאום. חברים, מכרים ואפילו קרובים שלא מדרגה ראשונה פוחדים שמא המחלה חס וחלילה תראה או תריח אותם. יש בזה משהו שהוא מקביל לכל אלה שאינם יכולים אפילו לבטא "סרטן" וקוראים לדבר הנורא והמפחיד "המחלה". אז זה ככה : כל החולים נלחמים במחלה. בהיותי בטיפולים של כימו והקרנות פגשתי המון באמת יותר מדי חולים , הסובלים אך נלחמים במחלה. חברים יקרים השאירו צד זה של המלחמה
שלום לכם, לאחר ניתוח כריתת גידול ברקטום,חיבור לסטומה במשך למעלה משנה,טיפולים וכו,הודיע לי הכירורג שהגיע הזמן לסגור את הסטומה.קראתי עדויות רבות של מנותחים שעברו את אותו תהליך,והם מספרים על החלמה קשה,שלשולים והעדר שליטה על יציאות,שמונעות אפשרות יציאה מהבית והתרחקות מהאסלה.יש המספרים אפילו על צורך בחיתולים... עדויות אלה גורמות לי להתלבט אם להתנתק מהסטומה,או להשאר אתה,מחשש להחלמה קשה ולהרעה באיכות החיים שלי. אודה לכם על שיתוף וחוות דעת מאנשים שעברו את התהליך.
לפני כשנה עברתי ניתוח כריתה בגלל סרטן הרקטום. מאז אני נושא סטומה מצד ימין בה מתפנה המעי הדק. לאחרונה התבשרתי על אפשרות נתוח לסגירת הסטומה. שמחתי לשוב לחיים רגילים אך קראתי באתר על סבל של כאלה שעברו הנתוח לסגירת הסטומה. הדבר פשוט לא דפק. איני יודע למה לצפות ולמה אני חשוף. מתלבט אנוכי האם לא להשאר עם הסטומה שלמדתי לחיות והכל מסתדר או להכנס להרפתקאת סגירתה . אינני יודע אם זה אפשרי ואיני יכול להחליט. אנא עזרו לי במידע והמלצות בכדי שאוכל להחליט.
שלום רב,
אני סובל מסרטן הרקטום לאחר ניתוח והקרנות ומקבל כחמוטרפיה אחת לשבועיים. הרגשתי הכללית די טובה. לאחרונה נאלצתי לצאת לחו"ל לתקופה של 4 ימים. העברתי מידע רפואי כולל מכתב מאת האונקולוג המאשר את הנסיעה וקיבלתי הצעת ביטוח בסך 200 דולר לתקופה הנדרשת.
האם זה הגיוני ? האם יש המלצות לגבי חברות מסויימות שמבטחות חולי סרטן ? אודה לכם מאד אם תאירו עיני בנושא.
אני כבר קרוב לחודש לאחר הניתוח וסובל מכאבים עזים באזור הפנימי של פי הטבעת. מנסה לשפר חיי במשככי כאבים. אשמח לקבל כל מידע לגבי התופעה וזמן המשכה וכמו כן לגבי משכך יעיל. תודה
כל כך מוכר...
הרווח שמצאתי שאני יודעת למי אכפת ממני מבחינת קרובים, מכרים.
סתם נותנת לך זווית ראייה שונה.
בהזדמנות אוכל לכתוב יותר,,
yali
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני מבינה טוב מאוד על מה את/ה משתף.
וגם מבינה את אלו ש"קשה להם" להמשיך באופן סדיר את הקשר איתך.
הם נבוכים,אין להם מושג אם כשהם מתקשרים הם לא מפריעים,
לעיתים אינם מסוגלים לעכל אן להביע את הזעזוע מהידיעה והמצב.
אני בהחלט לא מצדיקה, אלא נותנת לך עיצה : "אם מומחד לא בא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד"
אם יש חבר/ה מסוים/מת שאת/ה חפץ בהמשך קשר - התקשר, שתף בהרגשות שעולות אצלך, קבע מפגש,
הצע ללכת לבלות (ארוחת בוקר, סרט, שפת הים....).
ואם קשה לך לדבר עימם - שלח מייל.
כל טוב ובהצלחה
והעיקר לחשוב טוב, לקום עם תוכניות - ולעשות מה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני לדוגמה כותבת לעצמי ..
ככה אני עושה את ההחלטות שלי.
מתמודדת עם 2 סוגי סרטן.
סיפור..
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו