אני  בת 45  ,
סובלת  מירידה בתפקודי החשיבה , הבנה ,  זיכרון  ודבור.
ובנוסף  לא מגיבה  לתרופות שקבלתי  (לוסטרל , אדרונקס  וכיום : זוולבטרין , אנפרניל  ,זיפרקסה.)
האם זה דיכאון  -  כי הירידה במצב הרוח  פחות מדאיגה אותי
והיא תוצאה שנגרמת מנסיגה  הקשה  ביכולות  ההבנה , קריאה  וזכרון .
האם  זהו דכאון  , או  בעיה  אחרת ,
האם יש עוד  אנשים - שכך מתבטא אצלם הדיכאון ?
**  קשה  לתפקד  כשאתה  כל-כך מוגבל  ולא קולט ומבין  דברים שידעת בעבר , 
בתודה - ויוי

**  מקווה  לקבל  תגובות  מאנשים  שמרגישים  דומה ..