שלום לכם,
אני קוראת את ההודעות בפורום, כל כך הרבה עצב וייאוש, כל כך מוכר... אני בת 46, אמא לשלושה ילדים, מגיל 18 בולימית, כלומר- 28 שנים(!), מיותר לציין שניסיתי את כל אופציות הסיוע שמערכת הבריאות יכולה להציע (ולצערי זה מעט מאוד, הם שם לא באמת יודעים איך להתמודד עם בולימיה...), בסופו של דבר הוכרזתי כ"כרונית", ובמילים אחרות- אצטרך לחיות עם הבולמוסים ולרכון אל האסלה עד יום מותי... עד ש... החלטתי לפנות לאלטרנטיבה הרוחנית, שיהיה ברור- הייתי רחוקה שנות אור מכל הקשור לרוחניקיות, הרי מי "שעובד" בהסתרה מתמדת של בולמוסים והקאות לא יכול להיות אלא