הייתי ממש קרוב, ממש קרוב להיות מאושר.... חשבתי שסוף סוף זאת השנה שלי, השנה שאני אהיה מאושר. התקדמתי בעבודה, קריירה מצליחה והמון כסף וכמובן שבאזור אפריל גם הכרתי אותה, הבחורה הכי יפה, חכמה ומדהימה שאיי פעם הכרתי, הייתי מאושר. ואז זה נעלם.... בלי סיבה היא עזבה, כאילו אסור לי להיות מאושר באמת, כאילו הייתי שמח מידי שסוף סוף משהו הולך לי בחיים שגורם לי לרגיש טוב והחיים היו צריכים להוריד אותי חזרה לתהום. כל מה שהיה טוב עד שהכרתי אותה נעלם כאילו לא היה, ההרגשה של להפסיד אותה כבר כמה זמן אחריי עדיין רודפת אותי בלילות, בימים, בעבודה, בשינה