פריקה קצרה עליי ועל מה שאני מתמודד איתו בחודשים האחרונים. אתחיל בזה שאני מוגדר במצב של דיכאון מאז ומתמיד(על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים) וטופלתי בכדורים עד לפני שנה (הפסקתי על דעת עצמי, הרגשתי יותר טוב ועדיין שומר על וייב חיובי ומרגיש יחסית בסדר, מסוגל להתמודד עם מאורעות היום יום ולא רוצה לחזור לכדורים) . למרות הבעיות הנפשיות תמיד הייתי אדם חברתי, אהבתי להיות בחברה ועדיין אוהב, למרות שקשה לי להזיז את עצמי להיפגש עם אנשים, כשזה קורה אני בדרך כלל נהנה. אם שואלים אותי מה התקופה הכי קשה בחיים שלי אני אגיד מהתיכון ועד סוף הצבא, התמוד