אמא שלי שוב בדכאון ,היא מטופלת תרופתית כבר כמעט שלושה שבועות,הייתה אצל פסיכיאטר והעלו לה מינון בתחילת השבוע כי לא ניכר שיפור.
מצד אחד אני רוצה לתמוך בה ומצד שני אני מרגישה איך אפיזודה אחרי אפיזודה אני מאבדת סבלנות כבר לזה.. בייחוד אחרי שהפכתי להיות אמא בעצמי בתוך תוכי אני מרגישה שזה משחק והסרת אחריות מעצמה והשלכתה על אחרים ,תמיד הטריגר אצלה זה כשהיא צריכה להיות לצד מישהו ולתמוך בו ואז היא זורקת את החרב של האני בדכאון ,לא יודעת, לא שומעת,לא מבינה כלום.
אני יודעת שזה מרושע מצידי אבל אני חייבת לפרוק את זה כי אני מתקשה להיות שם בשבילה כ