שלום, מבית ספר היסודי הייתי באבחונים אצל פסכיאטרים ופסיכולוגיים, תחילה בשל פחד מכאבי בטן אם אוכל בבית ספר, והמנעות מלאכול בבי״ס כדי לא להצטרך שירותים... (לא הייתי מוכן בכלל להתפנות מחוץ לבית, רק פיפי אלה אם כן זה בבית מלון או במקום שיש לי בו פרטיות מלאה. היום אני קצת יותר גמיש בעניין השירותים אבל עדיין זה מאוד חשוב לי שתיהיה לי פרטיות, שלא יהיה רעש ושלא ילחיצו אותי (בעיקר ב ״ארוך״)
עם הזמן הצטרפו עוד כל מיני טקסים ליום יום, והומלץ לי לקחת טיפות כלשהן לחרדות, זכור לי שהן הקלו עלי...
היום אני כבר בכיתה י״ב וכבר שנתיים לא מגיע אל בית
שלום, מבית ספר היסודי הייתי באבחונים אצל פסכיאטרים ופסיכולוגיים, תחילה בשל פחד מכאבי בטן אם אוכל בבית ספר, והמנעות מלאכול בבי״ס כדי לא להצטרך שירותים... (לא הייתי מוכן בכלל להתפנות מחוץ לבית, רק פיפי אלה אם כן זה בבית מלון או במקום שיש לי בו פרטיות מלאה. היום אני קצת יותר גמיש בעניין השירותים אבל עדיין זה מאוד חשוב לי שתיהיה לי פרטיות, שלא יהיה רעש ושלא ילחיצו אותי (בעיקר ב ״ארוך״)
עם הזמן הצטרפו עוד כל מיני טקסים ליום יום, והומלץ לי לקחת טיפות כלשהן לחרדות, זכור לי שהן הקלו עלי...
היום אני כבר בכיתה י״ב וכבר שנתיים לא מגיע אל בית
שלום רב,
כשקראתי את הסיפור חיים שלך, לא יכולתי שלא להזכר בסרט המוכר והאהוב עלי "הכי טוב שיש".
גם שם הגיבור סבל מ OCD וסרב לקבל תרופות, עד שיום אחד הבין שזה מפריע לו להתחבר לבחירת ליבו.
הוא הלך לרופא שלו, וקבל פרוזק Fluoxetine שהיתה אז תרופה חדשה.
היא היתה פריצת דרך בטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית, אז ב- 1997.
ופרוזק היא תרופה מאותה משפחה כמו סרטרלין Sertraline , משפחת ה SSRI
את המשך הסרט לא אספר לך, אבל אם לא ראית, אולי הסרט יעזור לך לקבל החלטה נבונה,
לפרטים נוספים על הסרט מתוך ויקיפדיה, הקלק כאן.
אז מהי המלצתי?
ההמלצה שלי תמיד היא לבדוק איך יו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו