Ii12

היי וואי איזה סוגיה קשה !! בטוחה אני שדנתם בנושא כבר הרבה פעמים אך לכל אחד יש את המקרה שלו היחיד והמיוחד איך הכל התחיל ?הייתי בהריון וחשתי שהאצבע הקטנה שלי רדומה שבדיעבד היא כל כך קטנה אבל כל כך גדולה כי כמה שהיא היתה רדומה היא פשוט העירה אותי לפעולה התחילו הבדיקות והדיקור והMRI והלחץ והדאגה והמעגל שידע על הדברים שעוברת היו בעלי ההורים שלי אחיותיי הוריי בעלי וגיסיי וחברת ילדות שלי עד כאן סבבה עברו להם עשר שנים ועדיין מתנהלת לי ללא ידיעת העבודה ,חברים ממקום מגוריי וילדיי אבל פתאום מציקה לי המחשבה שיש לנו חברים קרוביעוד...

בוקר טוב , הצטרפתי לקבוצה אתמול ..שלום לכולם :) אני בתוך הסיפור כבר 11 שנה ,עד כה טופלתי בקופקסון וממש לאחרונה החלפתי לטכפידרה חיצונית לא ניכרת המחלה עליי אך אצלי מורגשת דקה דקה זרמים ,נימולים,עייפות האם מסוגלים מחשבתית להתנתק מהיותכם חולים בזה ? כמה אחוז מהזמן המחלה נוכחת במחשבתם ? אני ממש חושבת עליה המון ...ואני בן אדם עסוק מאד .. ושאלה שניה כיצד אתם מתמודדים עם הוספת סימפטומים חדשים למצב הנוכחי ?עליית מדרגה מסויימת אפילו הקלה ביותר אשמח לרעיונות ותודה לעונים