אני נערה יחסית צעריה שסובלת מהפרעות אכילה, 
אני מודעת לעצמי ולעובדה הזאתי ואני מוצאת את עצמי מעודדת אותי ואוהבת את עצמי עם ה"מחלה" הזו
אני לעיתים מקיאה בכוונה,
אבל יותר שונאת ולא יכולה לסבול את עצמי,
ואני בסיטואציה נורא מוזרה שאני ידועת שאני לא במשקל גבוה ואני למעשה קרובה נורא לתת משקל
אבל אני לא יכולה לסבול את הגוף שלי, את הגובה אני נורא מרוצה ממנו, אבל מהשאר אני לא יכולה לסבול.
אחותי חושדת בי ומדברת על כך עם אמי, ואני שומעת לעיתים את השיחות האלו, ואמא שלי גם מנסה לדבר איתי על זה ולוקחת אותי לרופא שיסביר לי שאני רזה אבל לבסוף